שמירת טבע של נשרים

הנשר המקראי ניזון מפגרים, שאותם הוא מוצא באמצעות חוש הראייה. הוא מקנן במושבות קטנות במקומות שהגישה אליהם קשה לבעלי חיים יבשתיים, דוגמת דרגשי סלע או צוקים.

בעבר חיו בישראל נשרים רבים, באזורים שונים ברחבי הארץ, אך מספרם פחת עם השנים בעקבות לחצי ציד על ידי האדם, הרעלות משניות (הרעלות אשר כוונו לטורפים אחרים אך פגעו בנשרים) והתחשמלות מקווי מתח גבוה. למרות שנערכים כיום מאמצי שימור נרחבים להגנה ושמירה על אוכלוסיות הנשרים שנותרו בישראל, מתאוששים הנשרים לאטם, גם עקב קצב הרבייה האטי שלהם.

הנשרים בגן למחקר זואולוגי הם חלק מפרויקט ארצי לשמירת טבע של המין. הגן הזואולוגי עובד בשיתוף פעולה הדוק עם רשות הטבע והגנים ועם מרכז ההדגרה בגן החיות התנכ"י. מרכז ההדגרה הוקם כחלק מפרויקט ארצי ועולמי של שמירה, הגנה והשבה לטבע של עופות דורסים בישראל. בעונת הקינון נאספות ביצי הנשרים מכל גני החיות בארץ, ממרכזי הרבייה בשמורות טבע ולפי הצורך גם מאתרי קינון טבעיים, ומובאים אל מרכז ההדגרה על ידי רכז התוכנית, יגאל מילר, מרשות הטבע והגנים, לשם הדגרתם שם בבטחה. אחרי הבקיעה חוזרים הגוזלים אל הוריהם.

ימין: מטפל מעביר ביצה ליגאל מילר, שמאל: הביצה בידיו של יגאל, צילום: נגה קרונפלד-שור