השפעת שינויים מעשה ידי אדם על התנהגות בעלי חיים, סיקסקים כמודל
במחקר זה, הנערך במעבדתו של ד"ר אור שפיגל, משמשים סיקסקים כחיית מודל לבחינת ההשפעה של טביעת הרגל האנושית על תכונות האופי של חיות בר.
חוקר ראשי: ד"ר אור שפיגל
דוקטורנט מוביל: מיקי בר-זיו
הסיקסק, עוף גדול ורעשני, מוכר לרבים בשל אומץ לבו ונכונותו לצלול בחירוף נפש על פולשים (בעלי חיים ובני אדם), המתקרבים לקן או לאפרוחים. הסיקסקים מצוידים בדורבן הבולט מקדמת הכנף (מעין קוץ שאורכו כס"מ אחד), המשמש אותם בצלילות על טורפים פוטנציאלים כדי לגרש את הגורם המאיים. תכונה זו ואחרות הפכו את הסיקסק לאחד מדוגרי הקרקע המוכרים והמוצלחים בארץ, עם תפוצה המשתרעת מאילת ועד לגולן. מוצאו של מין זה באפריקה, אך בשנים האחרונות התרחבה תפוצתו אף למדינות שכנות במזרח התיכון, כגון יוון, טורקיה והמפרץ הפרסי. בנוסף, בניגוד לרוב דוגרי הקרקע שאוכלוסיותיהן מתמעטות בסביבות אדם (לרוב בשל איומי טריפה של מינים מלווי אדם, כגון תנים ועורבים), הסיקסקים מקננים לעיתים מזומנות בקרבת מגורי אדם (פארקים עירוניים, סביבות פתוחות ואפילו מעגלי תנועה), ואף מצליחים להביא את צאצאיהם לבגרות בסביבות אלו.
אנו משערים שלא כל הפרטים מצליחים בצורה דומה, ושישנם טיפוסים שמסתדרים יותר (או פחות) עם הקרבה למגורי אדם. השערת המחקר היא שקיים הבדל בין סיקסקים שונים בהעדפת סוג בית הגידול שבו הם חיים, ולכן אנו מנסים לבחון האם יש הבדלים בתכונות אופי (התנהגויות עקביות) בין פרטים החיים בקרבת האדם ובין פרטים המאכלסים בתי גידול שלהם טביעת רגל אנושית נמוכה יותר (אזורים חקלאיים וברכות דגים), ולגלות באילו התנהגויות נבדלים פרטים "עירוניים" מפרטים שאינם פעילים בסביבה זו.
כדי לחקור שאלות אלו הקמנו מערכת מחקר המותאמת להחזקת סיקסקים בשבי ולביצוע מבחנים התנהגותיים חוזרים, המאפשרים אפיון מהימן של תכונות האופי של כל פרט בתנאים מבוקרים, תוך בידוד השפעות סביבתיות חיצוניות. סיקסקים שנלכדו בבר (באזורים עירוניים או חקלאיים) מובאים למתחם המגורים, שבו הם שוהים במשך כשלושה שבועות, ולאחר השלמת מבחני ההתנהגות משוחררים חזרה לאתר שבו נלכדו. במהלך תקופת המחקר עוברים הסיקסקים סדרה של מבחנים התנהגותיים (בכלובי ניסוי ייעודיים), שבהם נבחן עד כמה הסיקסקים אמיצים (כימות מידת הרתיעה מיציאה לסביבה חדשה ולא מוכרת) ובעלי נטייה לחקור (exploration), וכיצד הם מגיבים לפוחלץ של סיקסק לא מוכר. על ידי בחינות חוזרות של אותו פרט מאפשרים לנו הניסויים לבדוק האם הפרטים עקביים בהתנהגותם, והאם תכונות האופי של סיקסקים המקננים בקרבת יישובים שונות משל סיקסקים המקננים באזורים טבעיים וחקלאיים.
המחקר אמנם עדיין נמצא בעיצומו, אך בינתיים כבר מצאנו שסיקסקים מראים התנהגויות עקביות במבחני אומץ ובחקירת כלוב הניסוי, ובמגוון התנהגויות שמבוצעות במהלך המבחנים. מהתוצאות הראשוניות שלנו עולה, כי סיקסקים עירוניים בעלי משקל גבוה יותר ייצאו מהר יותר לזירת הניסוי (אמיצים), בהשוואה לסיקסקים מסביבה טבעית, שבהם לא מצאנו מתאם בין המשקל והתנהגות זו, ממצא שעשוי לרמז על גמישות התנהגותית רבה יותר בקבוצה זו. בנוסף, סיקסקים מבית הגידול העירוני הראו סינדרום של התנהגויות משותפות: פרטים שיצאו מהר יותר מהקופסה גם נטו לחקור יותר את זירת הכלוב. סיקסקים מבתי הגידול האחרים לא הראו תלות בין ההתנהגויות השונות, שוב בהתאם להשערה של גמישות מוגבלת יותר בפרטים עירוניים. תוצאות אלה יכולות לרמז כי סביבה עירונית יוצרת העדפה ותלות של תכונות אופי שאינן נראות בבתי גידול טבעיים יותר.
בגרף, ציר ה-Y הוא ציון האומץ של הסיקסקים: ככל הציון גבוה יותר, הפרטים פחות אמיצים; ציר ה-X משקל הגוף; הצבעים מסמנים את בית הגידול: ירוק - סיקסקים שהגיעו מבית גידול טבעי, אפור - סיקסקים שהגיעו מבית גידול עירוני. אפשר לראות, שככל שהמשקל גבוה יותר, כך הסיקסקים שהגיעו מסביבה עירונית היו אמיצים יותר (כלומר, יצאו מהר יותר מהקופסה), בעוד שבסיקסקים מבית גידול טבעי לא הייתה קורלציה חזקה בין המשקל לאומץ.
בתמונה למטה: מעקב התוכנה אחר תנועת הסיקסק, והמסלול שעשה הסיקסק בשלושה מבחנים שונים.
