תעופה בחרקים זעירים

חוקר ראשי: ד"ר גל ריבק

סטודנטים: אמיר שריג, יוליה-פלג קושנרב   

חרקים הם המעופפים הקטנים ביותר בטבע, וכמה מהחרקים המעופפים הקטנים ביותר מגיעים לגודל גוף של פחות ממילימטר אחד ("חרקים זעירים"). חרק זעיר שכזה חש את העולם הפיזיקלי באופן שונה לחלוטין ממעופפים גדולים יותר כמו ציפורים ,עטלפים וחרקים גדולים יותר. אחת הסיבות לכך היא ירידה משמעותית ביכולת הייצור של עילוי באמצעות כנף הקטנה מ-1 מילימטר. עקב הקושי לעקוב אחר חרק זעיר שכזה בזמן תעופתו באוויר, רב הנסתר על הגלוי בכל הקשור לביומכניקה והתנהגות התעופה של חרקים זעירים. וזאת למרות שחלק גדול מחרקים אלו הם מזיקים לחקלאות (תריפסים, כנימות עש) או חרקים המשמשים להדברה ביולוגית של מזיקים אלו (צרעות טפיליות). היות שחרקים זעירים נעים בשדה מצמח לצמח באמצעות תעופה חשוב להבין את התנהגותם ויכולת התעופה שלהם.  

​

​

כדי לחקור את התעופה של חרקים אלו מחזיקים ד"ר גל ריבק וצוות המעבדה לביומכניקה של תנועה בבע"ח מערכת מחקר על חרקים זעירים בגן הזואולוגי. במערכת זו מגדלים צרעות טפיליות (Eretmocerus mundus), כנימות עש הטבק (Bemisia tabaci) ותריפס הפיקוס (Gynaikothrips ficorum) בחממות מיוחדות, המקיימות מערכת אקוסיסטמה זעירה של צמחים, שעליהם מתרבים הכנימות והתריפסים, ואילו הצרעות הטפיליות משתמשות בכנימות העש כפונדקאי לזחלים שלהן. החרקים הבוגרים נאספים במבחנות ומובאים למעבדה למחקרים העוסקים בביומכניקה ואווירודינמיקה של תעופתם, ביכולת החרקים להתמודד עם רוח, במבנה הכנף ותכונותיה, ביכולת התעופה למרחקים ובאופן שבו שולטים החרקים על תעופתם באמצעות מידע חושי.