איך זה להיות דוקטורנטית
אז איך נראים חייה של דוקטורנטית בזואולוגיה? גל ורד, תלמידת מחקר שעוסקת בהשפעות פסולת הפלסטיק על שוניות האלמוגים, ומתמקדת בשונית האלמוגים שבמפרץ אילת כמקרה בוחן, מספרת על החלום ועל העיסוק בביולוגיה ימית.
כמה מילים על גל
גל ורד היא תלמידה לתואר דוקטור החוקרת את השפעות פסולת הפלסטיק על שוניות האלמוגים, ומתמקדת בשונית האלמוגים שבמפרץ אילת כמקרה בוחן. המחקר, בהנחייתה של פרופ' נועה שנקר, מתבצע במכון הבין אוניברסיטאי למדעי הים באילת.
גל בוגרת תואר ראשון בביוטכנולוגיה ימית, ותואר שני באקולוגיה ואיכות הסביבה מטעם אוניברסיטת תל אביב. במקביל ללימודיה היא פועלת להנגשת מדע לתושבים, ומקדמת שימוש בשיטות מדע אזרחי לחינוך ולניטור הסביבה.
איך זה לעשות דוקטורט אצלנו
התחלתי את דרכי באוניברסיטת תל אביב כסטודנטית לתואר שני מחקרי לפני כארבע שנים. כשתיבת המייל שלי התחילה להתמלא בכותרות כגון: "נשמח לקבל משחקי העשרה לתינוקות עטלפים", "הצעת עבודה: גידול פרוקי רגליים", "הרשמה לסדנת שטח על הפיל האסיאתי בתאילנד", "בקשה לדיווחים על נמלת האש הקטנה בישראל"; הבנתי שלהיות חלק מבית הספר לזואולוגיה זה למעשה להיות חלק מקהילה מרתקת ובין לאומית של חוקרים, שמאפשרת להיחשף לשיטות מחקר מגוונות ותחומי מחקר אינסופיים.
כמה מילים על המחקר
כשחלמתי להיות ביולוגית ימית דמיינתי שאחקור חיות ימיות. מעולם לא העליתי על דעתי שבסופו של דבר אחקור פסולת. לצערי, המציאות שלנו לא משאירה ברירה. בכל שנה נוספים למעלה מעשרה מיליון טון פסולת פלסטיק לסביבה הימית. חתיכות הפלסטיק הגדולות ומוצרי הפלסטיק באים במגע עם בעלי חיים ימיים וגורמות לחנק ולפציעה פיזית.
חיות שבולעות את הפלסטיק נמצאות בסכנה לסתימת מעיים או להרעבה. סקר שנערך ב-150 שוניות אלמוגים באסיה ובאוסטרליה מצא שאלמוגים שבאים במגע עם פסולת פלסטיק בעלי סיכוי של כ-90% לחלות במחלות אלמוגים שונות, לעומת 4% באלמוגים שאינם מופרעים.
נוסף על חתיכות הפלסטיק הגדולות, גם חלקיקי המיקרופלסטיק (חתיכות פלסטיק שגודלן פחות מחמישה מילימטר ושנמצאות בכל טיפה בים, בקטבים, באיים הנידחים ובקרקעית האוקיינוסים) נאכלות או נבלעות על ידי בעלי חיים קטנים הנקראים פלנקטון, שמהווים את בסיס מארג המזון בים.
מחקרים הראו שנוכחות המיקרופלסטיק בבעלי חיים שונים מקטינה את קצבי האכילה ושהחלקיקים יכולים לנדוד מהקיבה לתוך הרקמות ולגרום לדלקות.
יתר על כן, הן הפלסטיק הגדול הן המיקרופלסטיק הם מקור פוטנציאלי לכימיקלים שונים שמוספים לפלסטיק בשלב הייצור. רבים מהכימיקלים הללו ידועים כמשבשים הורמונלים הפוגעים בפוריות, ברבייה ובהתפתחות של מגוון בעלי חיים. על כן, רבים מהם אסורים לשימוש במוצרי תינוקות ובצעצועים ממש מאותן הסיבות.
במחקר שלי אני מסתכלת על ההשפעות ועל היקף זיהום הפלסטיק שמגיע לשוניות אלמוגים טרופיות, ומתמקדת במפרץ אילת כמקרה בוחן. בחינה של פסולת פלסטיק גדולה, מיקרופלסטיק ותוספי פלסטיק שונים מאפשרת הבנה רחבה של הבעיה, ושואפת לאתר את נקודות המפגש בין גורמי הזיהום לבעלי החיים השוכנים בשונית.
אני מאמינה שהבנה טובה יותר של האופן שבו בעלי חיים שונים נחשפים ומושפעים מזיהום פלסטיק תאפשר לדייק את מאמצי ההגנה והמניעה, ותוביל לשימור מיטבי של שונית האלמוגים הטרופית, שהיא למעשה מערכת אקולוגית ימית ייחודית שאין לה תחליף.
גל ורד במהלך עבודת המחקר שלה במפרץ אילת (באדיבות טל גורדון)
