"אין מקום לשאננות": כמעט מחצית ממיני האלמוגים בוני השוניות בסכנת הכחדה

מחקר בינלאומי חדש ומקיף, שנערך בהובלת קבוצת המומחים לאלמוגים של האיגוד הבינלאומי לשימור הטבע (IUCN) ופורסם בכתב העת המדעי היוקרתי Nature, מציג תמונה מדאיגה לגבי עתידן של שוניות האלמוגים ברחבי העולם. במחקר השתתפו מעל 60 חוקרים מרחבי העולם, ובהם ד"ר תום שלזינגר מבית הספר לזואולוגיה, מוזיאון הטבע ע"ש שטיינהרדט והמכון הבינאוניברסיטאי למדעי הים באילת, שהיה החוקר היחיד מישראל בצוות הבינלאומי.

עלייה חדה בסיכון ההכחדה

החוקרים בוחנים מחדש את מצבם של 892 מיני אלמוגים בוני שוניות במסגרת "הרשימה האדומה" של ה-IUCN – הגוף העולמי המוסמך להערכת סיכוני הכחדה של מינים בטבע. מתוך 774 המינים שלגביהם היה מידע מספק להערכה, 340 מינים (כ-44%) סווגו כמאוימים בהכחדה: 33 בסכנת הכחדה חמורה, 251 בסכנת הכחדה, ו-56 כפגיעים. מדובר בהחמרה ניכרת בהשוואה להערכה העולמית הקודמת שנערכה לפני כ-20 שנה, אז הוערך כי כ-33% ממיני האלמוגים בוני השונית נמצאים בסכנה.

שינוי האקלים והתחממות האוקיינוסים הוגדרו כגורם המרכזי להידרדרות זו. לפי המחקר, גורמים הקשורים לשינויי אקלים היו מכריעים בקביעת מצבם של יותר מ-90% מהמינים בקטגוריות הסיכון הגבוהות. הפגיעות בולטת במיוחד במשפחת השיטתים (Acroporidae), הכוללת אלמוגים מעונפים התורמים רבות למורכבות המבנית של השונית, שבה 68% מהמינים סווגו בסכנת הכחדה.

המצב בפועל עשוי להיות חמור אף יותר

הנתונים במחקר מבוססים על הערכות שנאספו עד שנת 2020. לפיכך, הם אינם משקפים עדיין את השפעות גל החום הימי החריג ואת אירוע הלבנת האלמוגים העולמי בשנים 2023–2025, מה שמעלה את החשש שרמת הסיכון כיום גבוהה עוד יותר.

"המספר 44% אינו אומר שמחצית ממיני האלמוגים ייעלמו מחר, אלא שכמעט מחצית מהמינים שהצלחנו להעריך כבר נמצאים ברמות סיכון מדאיגות", מסביר ד"ר שלזינגר. "אלמוגים הם הבסיס הפיזי והביולוגי של שוניות האלמוגים, וכשהם נפגעים, נפגעות גם מערכות אקולוגיות שלמות והמגוון העצום של בעלי חיים התלויים בהן. גם במפרץ אילת, שבו אלמוגים מסוימים מפגינים עמידות יחסית להתחממות, אין מקום לשאננות. הגנה מפני זיהום, פיתוח ולחצים מקומיים היא חיונית, אך אינה מחליפה את הצורך בצמצום ההתחממות הגלובלית". הממצאים והשלכותיהם זכו גם לסיקור נרחב מאת צפריר רינת בעיתון הארץ.

אחריות לעתיד

למרות התמונה הקודרת, החוקרים מדגישים כי העתיד אינו נקבע מראש. השוני בתגובות של מינים ואזורים שונים מבהיר כי אין סף התחממות יחיד שמעבר לו כל השוניות ייעלמו, ולכל עשירית מעלה של התחממות שנצליח למנוע יש משמעות קריטית לשימור המגוון הביולוגי והתאוששות השוניות בעתיד.