מחקרים

RESEARCH

מה מעניין אותך?

כל הנושאים
מימין לשמאל: שני בן הרוש, ד"ר ענבל חזן-הלוי ופרופ' דן פאר

מחקר

24.07.2025
פיתוח חדש: שתי מנות חיסון יבטיחו 100% הגנה מפני חיידק קטלני

חוקרים מאוניברסיטת תל אביב ומהמכון למחקר ביולוגי פיתחו חיסון מבוסס mRNA נגד חיידק קטלני

  • מדעי החיים

 

מחקר פורץ דרך של חוקרים מאוניברסיטת תל אביב והמכון הביולוגי בנס ציונה השתמשו בפלטפורמה של חיסוני הקורונה כדי לייצר חיסון ראשון מסוגו בעולם מבוסס mRNA נגד חיידק קטלני שעמיד לאנטיביוטיקה. החוקרים בחנו את עמידות החיסון על הפתוגן האלים שמחולל את מחלת הדבר הקטלנית הקטלנית והצליחו להראות הגנה של 100% מפני הדבקה בחיות מודל. כעת מקווים החוקרים שהטכנולוגיה שהודגמה במחקר זה תוכל לשמש גם כנגד חיידקים קטלניים נוספים.

 

המחקר נערך בהובלת סגן הנשיא למחקר ופיתוח באוניברסיטת תל אביב פרופ' דן פאר, מחלוצי פיתוח תרופות ה-mRNA בעולם וראש המעבדה לננו-רפואה, בית הספר שמוניס למחקר ביו-רפואי וחקר הסרטן בפקולטה למדעי החיים ע"ש ג'ורג' ס' וייז, לצדו היו שותפים צוות החוקרים מהמכון הביולוגי: ד"ר אורי אליה, ד"ר ינון לוי, ד"ר עמי ממרוד וד"ר עופר כהן מהמכון למחקר ביולוגי וכן צוות המעבדה של פרופ' פאר: ד"ר עידו קון, ד"ר ענבל חזן-הלוי והדוקטורנטית שני בן הרוש. המחקר פורסם על שער כתב העת היוקרתי Advanced Science.

 

חיסון ה-mRNA הראשון נגד חיידקים קטלניים

החיסון שפיתחו צוות החוקרים מהמכון הביולוגי ואוניברסיטת תל אביב הוא חיסון מבוסס mRNA שמובל באמצעות ננו-חלקיקים שומניים (ליפידיים), בדומה לחיסון נגד הקורונה. אלא שחיסוני mRNA יעילים נגד נגיפים כמו הקורונה, לא נגד חיידקים קטלניים כמו הדבר.

 

ד"ר אורי אליה מסביר: "נגיפים, או וירוסים, תלויים בתא חיצוני ("מארח"), כדי לחיות ולהתרבות. הם מדביקים את התא במולקולת רנ"א (mRNA), שמכילה הוראות ייצור לחלבוני הנגיף. כך, הנגיף משתמש בתא כמפעל לייצור העתקים של עצמו. בחיסון mRNA מסנתזים את המולקולה הזאת ועוטפים אותה בננו-מעטפת שומנית הדומה לקרום התאים בגוף האדם. כך, המעטפת חודרת לתא, התא מייצר את חלבוני הנגיף והמערכת החיסונית לומדת להכירו ולהתגונן מפניו במקרה של חשיפה לנגיף הממשי. חיידק זה סיפור אחר: החיידק מייצר לעצמו את החלבונים, הוא לא צריך אותנו לשם כך. ובגלל האבולוציה השונה של בני אדם וחיידקים, החלבונים שלו לא דומים בכלל לחלבונים שלנו".

 

בשנת 2023 פיתחו החוקרים שיטה מיוחדת לייצור החלבון החיידקי בתא האדם, באופן שבו מערכת החיסון מזהה אותו כחלבון אמיתי של חיידק, וכך לומדת להישמר מפניו. צוות המחקר הוכיח, לראשונה, כי ניתן לפתח חיסון mRNA  יעיל נגד חיידקים, ובחר בחיידק Yersinia pestis המחולל את דֶבֶר הבלוטות, מחלה שגרמה למגיפות קטלניות במהלך ההיסטוריה האנושית. בחיות מודל, הוכיחו החוקרים שניתן לחסן ביעילות מפני המחלה אחרי מנת חיסון אחת.

 

צעד ראשון לקראת חיסון עולמי נגד הדבר הנשימתי

"במחקר הקודם פיתחנו חיסון לצורה של מחלת הדבר שבה ההדבקה היא הדבקה דרך העור, למשל בנשיכת פרעוש. במחקר הנוכחי בחרנו ביעד שאפתני הרבה יותר: דבר נשימתי, שכשמו כן הוא מדבק מאדם לאדם וגורם למחלה נשימתית – ולכן גם קשה מאוד ליצור חיסון נגדו", מסביר פרופ' פאר וממשיך "מסיבה זו השתמשנו הפעם בשני חלבונים, שני אנטיגנים, ליצירת החיסון. את החיסון שלנו בדקנו על חיות מודל מכמה זנים, ומצאנו שאחרי שתי מנות חיסון אנחנו מגיעים ל-100% הגנה מפני הדבר הנשימתי: החיות שהודבקו בדבר לא חלו כלל. ההצלחה במחקר הנוכחי פותחת לנו דלת כעת גם לעולם של חיסונים מבוססים mRNA כנגד חיידקים קטלניים אחרים".

 

"מגפת הדֶבֶר, קטלה כשני שליש מאוכלוסיית אירופה בימי הביניים ("המוות השחור"), ועדיין מתפרצת מפעם לפעם בימינו, למשל במדגסקר, כך שהפוטנציאל למגפה עדיין קיים", אומר ד"ר אורי אליה ומסכם "מחולל המחלה הוא חיידק בשם Yersinia pestis, שאין נגדו חיסון מאושר במדינות המערב. החיידק הזה מדבק מאוד, וקטלני מאוד, ולכן מדובר באיום רציני. זאת ועוד החיידק הזה מעניין אותנו גם כחיידק פוטנציאלי הנמצא ברשימת החיידקים של טרור ביולוגי. אם אחד האויבים שלנו ינסה להשתמש בו נגדנו, אנחנו רוצים להיות מוכנים עם חיסון".

חוקרים מאוניברסיטת תל אביב ומהמכון למחקר ביולוגי פיתחו חיסון מבוסס mRNA נגד חיידק קטלני
פרלמנט של נשרים מקראיים בחי בר בכרמל (צילום: ליבי פשינסקי)

מחקר

03.09.2024
נשרים בפנסיה מעדיפים להישאר "בבית"
 

לעת זקנה, הנשר המקראי יוצא פחות "לבלות" ומעדיף לנוח באתר הלינה הקבוע

  • מדעי החיים
  • סביבה

מחקר חדש וראשון מסוגו של אוניברסיטת תל אביב מגלה כי בדומה לבני האדם, גם אצל בעלי החיים לגיל יש השפעה על הרגלי התנועה והקשרים החברתיים. צוות המחקר עקב אחר 142 נשרים מקראיים בישראל ומצא שפרטים צעירים מדלגים כמעט כל לילה בין אתרי הלינה, ו"מבלים זמן רב עם חברים". בגיל הבגרות הם מבלים כחצי מזמנם באתר לינה קבוע ('בבית'), ואת שאר הלילות במקומות לינה אחרים, ואילו לעת זקנה הם מפחיתים את הקשרים החברתיים ומעדיפים להישאר 'בבית'. זהו אחד המחקרים הבודדים ששופכים אור על שינויי ההתנהגות עם ההזדקנות של בעלי חיים בטבע.

 

המחקר נערך בהובלת ד"ר מרתה אקסיו, במסגרת פוסט-דוקטורט שערכה במעבדה של ד"ר אור שפיגל מבית הספר לזואולוגיה בפקולטה למדעי החיים ע"ש ג'ורג' ס' וייז, ובשיתוף עם פרופ' נועה פינטר וולמן מאוניברסיטת קליפורניה בלוס אנג'לס (UCLA), ומספר חוקרים נוספים. המחקר פורסם בכתב העת היוקרתי PNAS.

 

"אוהב להיות בבית"

"נשרים (נשר מקראי, Gyps fulvus), הם מין בסכנת הכחדה מקומית בישראל. בארץ נותרו כ-200 פרטים בסך הכול, ועוקבים אחריהם כדי לדעת איך לשמור עליהם בצורה מיטבית. אבל במחקר הזה חשבנו מה עוד אפשר לעשות עם מסד הנתונים המרשים שצברנו לאורך השנים, וחשבנו שיהיה מעניין לראות איך נשרים מזדקנים", מסביר ד"ר שפיגל. "לרוב, קשה מאוד לעקוב בטבע אחר אותם פרטים לאורך שנים, והמשדרים שאנחנו משתמשים בהם כדי לנטר את האוכלוסייה סיפקו לנו הצצה נדירה להזדקנות של נשרים בפרט ושל בעלי חיים בכלל".

 

במסגרת המחקר, השתמשו החוקרות והחוקרים במסד הנתונים שנצבר לאורך 15 שנה ממכשירי GPS שהוצמדו ל-142 נשרים, לתקופות של עד 12 שנה. הנשר הוא עוף חברתי, והוא ישן באתרי לינה על מצוקים. החוקרים הצליבו את הגילאים של הנשרים לנתוני ה-GPS על אתרי הלינה שלהם, ומצאו שככל שהם הזדקנו הם העדיפו להישאר באותו אתר הלינה.

 

ד"ר אור שפיגל בזמן שחרור נשרים בכרמל. צילום: טובל'ה סולומון

ד"ר אור שפיגל בזמן שחרור נשרים ממושדרים בכרמל (צילום: טובל'ה סולומון)

 

"היה אפשר לטעון שהפרטים הזקנים זזים פחות, לא כי הם זקנים, אלא בגלל שהם מלכתחילה לא לוקחים סיכונים, ולכן הם הגיעו לגילם המופלג. אבל כאן מדובר באותם פרטים ממש: מי שהיה הרפתקן בגיל 5 מתעייף בהגיעו לגיל 10"

 

שגרת לינה מבורכת

"מסתבר שנשרים מזדקנים מתנהגים קצת כמו בני אדם ונוטים יותר להישאר בבית. בגילאים הצעירים הנשרים אוהבים לבדוק אתרים חדשים ולנוע בין מקומות, כך למשל הסיכוי שנשר צעיר יחזור לישון באותו אתר שני לילות רצוף הוא קטן. כשהם מגיעים לבגרות בגיל חמש זה מתייצב, וכבוגרים הם מבלים 50% מהלילות באותו אתר ו-50% מהלילות באתרים אחרים. כשהם זקנים, מגיל 10 ואילך, כבר אין להם כוח ל"בילויים" והם יחזרו שוב ושוב לאותו לאתר", אומר ד"ר שפיגל.

 

בנוסף, הוא מחדד, שכשנשר מבוגר כן מחליף אתרים, הוא עושה את זה בצורה צפויה: למשל לילה אחד בעין עבדת, לילה אחד במכתש הקטן ולילה אחד בנחל גולחן, וחוזר חלילה בסדר קבוע. "כמובן, היה אפשר לטעון שהפרטים הזקנים זזים פחות, לא כי הם זקנים, אלא בגלל שהם מלכתחילה לא לוקחים סיכונים, ולכן הם הגיעו לגילם המופלג. אבל כאן מדובר באותם פרטים ממש: מי שהיה הרפתקן בגיל 5 מתעייף בהגיעו לגיל 10".

 

ד"ר מרתה אקסיו

ד"ר מרתה אקסיו במהלך תצפית נשרים

 

הפרלמנט של הנשרים הזקנים נלחם בהרעלות

לדברי ד"ר שפיגל, לממצאים המרתקים על הזדקנות של עופות יש גם השלכות מעשיות מאוד לגבי המאמצים לשמרם בטבע. "המחקר החדש יכול לעזור לנו לשמור טוב יותר על אתרי הלינה של הנשרים טבע. זאת ועוד, אנחנו רואים שלנשרים זקנים יש פחות קשרים חברתיים, וזה יכול לעזור לנו להילחם בהרעלות".

 

המשדרים שעל הנשרים מחוברים למערכת ששולחת לרשות הטבע והגנים ולחוקרים התרעה לטלפון אם נשר לא זז או אם הוא נחת במקום מסוכן, כלומר אם יש סכנה שהוא הורעל, דבר שקורה לצערנו בתדירות גבוהה. "הסכנה היא שהנשר יראה פגר של עז בשטח וירד אליו, מבלי לדעת שהחקלאי הרעיל את הפגר כדי להרוג כלבים משוטטים. אבל מדובר בעוף חברתי, והנשר לא ירד לבד. כך עלולים למות עד עשרות נשרים בבת אחת. יעזור לנו מאוד להבין כמה רחב המעגל החברתי של הנשר המורעל, כדי לצמצם את הפגיעה", מסביר ד"ר שפיגל. לקריאת הכתבה בנושא >

 

איסוף נשרים מתים בעקבות הרעלה ברמת הגולן על ידי פקחי רשות הטבע והגנים. צילום: רשות הטבע והגנים

איסוף נשרים מתים בעקבות הרעלה ברמת הגולן על ידי פקחי רשות הטבע והגנים. צילום: רשות הטבע והגנים

 

נזכיר כי הנשרים ממלאים תפקיד אקולוגי חשוב בסילוק פגרים, ומחקרים הראו שהכחדה של נשרים עולה בסופו של דבר בחיי אדם בגלל התגברות מחלות כגון כלבת. בהודו לדוגמה, מחקר שהתפרסם לאחרונה מראה שהכחדת נשרים בגלל הרעלות הביאה לעלייה בתמותה של חצי מיליון בני אדם על פני חמש שנים.

לעת זקנה, הנשר המקראי יוצא פחות "לבלות" ומעדיף לנוח באתר הלינה הקבוע
אוניברסיטת תל אביב עושה כל מאמץ לכבד זכויות יוצרים. אם בבעלותך זכויות יוצרים בתכנים שנמצאים פה ו/או השימוש שנעשה בתכנים אלה לדעתך מפר זכויות
שנעשה בתכנים אלה לדעתך מפר זכויות נא לפנות בהקדם לכתובת שכאן >>