מחקר חדש מסעיר את העיתונות העולמית: צמחים מסוגלים "לשמוע" חרקים!
מחקרים
RESEARCH
מה מעניין אותך?
מחקר
12.09.2022
פרחים שומעים חרקים
- אקולוגיה
- בוטניקה
- ביואקוסטיקה
שיתוף פעולה בין פרופ' לילך הדני וד"ר יובל ספיר מבית הספר למדעי הצמח ובין פרופ' יוסי יובל מבית הספר לזואולוגיה, הוליד מחקר יוצא דופן, המוכיח כי צמחים מסוגלים לשמוע.
במחקר נבדקה תגובתם של צמחי נר הלילה (Oenothera drummondii) להקלטות של זמזום דבורים.
החוקרים מצאו כי קולות הזמזום הובילו לעלייה מהירה של 20% בממוצע בריכוז הסוכר בצוף, וזאת בהשוואה לריכוז הסוכר שנמדד בצמחים אשר נחשפו לצלילים גבוהים אחרים או שלא נחשפו לצלילים כלל.
תוצאות המחקר מוכיחות, לראשונה, כי צמחים מסוגלים להגיב ביעילות ובמהירות לקולותיהם של מאביקים. הצלילים גורמים לרטט במבנה הצמח, וככל הנראה מניעים תהליך שבמסגרתו הפרח משמש כאיבר השמע של הצמח. הרטט, כמו גם הפרשת הסוכר המוגברת, הן תגובות ספציפיות לתדר שמפיקים המאביקים.
הגילוי המרתק שהתפרסם בעיתונים מובילים ברחבי העולם הוא אבן דרך נוספת בהבנת עולמם של הצמחים וכיצד הם מתקשרים.
כתבה באתר Times Of Israel
מחקר
16.08.2022
שימוש בשונות גנטית לבניית מקלט גנטי לאירוס הדור
- אירוסי ההיכל
- אקולוגיה
- בוטניקה
- שמירת טבע
חוקרים: ד"ר חגי שמש (המכללה האקדמית, תל חי), פרופ' יוחאי כרמל (הפקולטה להנדסה אזרחית וסביבתית, הטכניון), ד"ר יובל ספיר (ביה"ס למדעי הצמח ואבטחת מזון, אוניברסיטת תל אביב)
אירוס הדור (Iris lortetti) הוא מין אנדמי לישראל ומהמינים המאוימים ביותר מבין קבוצת אירוסי ההיכל. לטובת שימור המין נאספו זרעים מכל האוכלוסיות הידועות ונזרעו במשתלה בגן הבוטני. בשנים הקרובות יתבצע מעקב אחר הנביטה ובהמשך הצמחים שנבטו ישתלו בשטחי מחקר, באזור התפוצה הטבעי של האירוס ההדור.
מאמר:
Shemesh, H., G. Shani, Y. Carmel, R. Kent and Y. Sapir (2018) To mix or not to mix the sources of relocated plants? The case of the endangered Iris lortetii. Journal of Nature Conservation 45: 41-47 (PDF).
מחקר
16.08.2022
ספציאציה אקולוגית ומחסומים לרבייה באירוסי ההיכל
- אירוסי ההיכל
- אקולוגיה
- בוטניקה
חוקרות: גיל ירדני, מריאנה שיפרין
מנחה: יובל ספיר
מחקר זה בחן את ההשפעה של התנאים האקולוגיים והמרחק הגיאוגרפי על יצירת בידוד רבייתי בין ובתוך מינים. אוכלוסיות של מספר מיני אירוסים מקבוצת אירוסי ההיכל שימשו לכימות של עוצמת המחסום הרביתי על ידי מדידת ההצלחה של הכלאות הנערכות בין ובתוך אוכלוסיות ומינים.
מאמר:
Yardeni, G., N. Tessler, E. Imbert, and Y. Sapir. (2016) Reproductive isolation between populations of Iris atropurpurea is associated with ecological differentiation. Annals of Botany 118:971-982 (PDF).
מחקר
16.08.2022
אבולוציה של צמחים חד-שנתיים תחת שינוי אקלים מהיר: הבדלים בקצבי נביטה
- אקולוגיה
- בוטניקה
- דגניים
- שינויי האקלים
חוקרות: איריס אביעזר, שירה פנר
מנחים: יובל ספיר, דני חיימוביץ'
מחקר זה בוחן את דרכי ההתמודדות של צומח חד שנתי עם שינויי אקלים. מפל האקלים הטבעי של ישראל מאפשר לבצע את הניסוי בצורה טבעית ועוקצר מצוי (Brachypodium distachyon) משמש כצמח המודל למחקר. תוצאות המחקר מצביעות על כך שצמחים מסוגלים להתמודד עם שינויי אקלים עתידיים בזכות היכולת לעבור אבולוציה מהירה תחת לחצי סביבה סלקטיביים.
מאמר:
Penner, S., Dror, B., Aviezer, I., Bar-Lev, Y., Salman-Minkov, A., Mandakova, T., Šmarda, P., Mayrose, I. and Sapir, Y. (2019) Phenology and polyploidy in annual Brachypodium species (Poaceae) along the aridity gradient in Israel. Journal of Systematics and Evolution: DOI: 10.1111/jse.12489 (PDF).
מחקר
09.08.2022
השפעת זיהום אור על ציפורנית ארץ ישראלית
האם זיהום אור משפיע על תהליכים פיזיולוגים, תהליכי האבקה או ביקורי מאביקים בציפורנית ארץ-ישראלית?
- אקולוגיה
- בוטניקה
חוקרים: בעז קורן, סיסי לוזדה.
מנחים: מיכל גרונטמן, יובל ספיר.
לזיהום אור כתוצאה מתאורה מלאכותית בלילה יכולות להיות השפעות רבות על צמחים, ובכללם שיבוש תהליכים פיזיולוגיים כמו פוטוסינתזה, שיבוש זמני פריחה או פגיעה בביקורי מאביקים. מחקר זה בוחן את ההשפעה של זיהום אור על ההאבקה וייצור הזרעים של ציפורנית ארץ ישראלית.
Light pollution as a result of artificial light at night can affect plants in varying ways, including the disruption of physiological processes such as photosynthesis and changes in flowering phenology or in pollinator visitations. This study examines the effect of light pollution on the pollination and seed production of Silene palaestina.
לקריאה נוספת: אתר המעבדה
