משפחה: שממיתיים

שממית בתים  

Hemidactylus turcicus

שממית הבתים היא השממית הנפוצה ביותר בישראל. כפי שאפשר להבין משמה, היא נפוצה במשכנות אדם, ולעיתים קרובות חיה בתוך בתים. גופה רך וורדרד ובקצות אצבעותיה שני טורים של כריות הדבקה, שבאמצעותן היא נצמדת למגוון משטחים ומטפסת בזריזות.

זנבה של השממית קצר וניתק בקלות. לאחר שהוא ניתק הוא ממשיך לפרפר זמן קצר ומושך אליו את תשומת לב הטורף. כך מצליחה השממית להימלט ועם הזמן היא מצמיחה זנב חדש.
השממית פעילה בלילה ומיטיבה לראות בחושך. בלילה אפשרות לראות אותה על קירות הבתים, ליד מנורות מאירות, שם היא אורבת לטרפה – חרקים ופרוקי רגליים אחרים.
שממית הבתים מטילה ביצים פעמים מספר בשנה. בכל הטלה מוטלות 3-1 ביצים, לרוב שתי ביצים, המודבקות לכוכי סלעים או מוטמנות מתחת לאבנים וקליפות עצים. לאחר חודשיים בוקעים הצאצאים כשהם עצמאיים לחלוטין.

מצב שימור: LC (לא בסיכון)

שממית זוטית, צילום: דוד דוד

שממית זוטית 

Tropiocolotes nattereri

השממית הזוטית, כפי שאפשר להבין משמה, היא מהשממיות הקטנות ביותר בארץ. אורכה הכללי שישה ס"מ, כולל הזנב, הארוך במקצת מהגוף. צבעה חום-בהיר או ורדרד, פס חום כהה עובר מן הנחיר דרך העין ועד הכתף. העורף והגב מכוסים כתמים חומים כהים, ועל הזנב פסי רוחב חומים. אצבעותיה ארוכות, ישרות, צרות ובעלות טפרים.

השממית הזוטית חיה בארץ בשטחי מדבר, בערבה, במרכז הנגב ובדרומו. היא פעילת לילה, שוכנת קרקע. בשעות היום היא נחבאת מתחת לאבנים ובחולות היא מסתתרת במחילות של בעלי חיים אחרים. מזונה חרקים או פרוקי רגליים זעירים אחרים.

מצב שימור: LC (לא בסיכון)

ישימונית מצויה, צילום: עוז ריטנר

ישימונית מצויה 

Stenodactylus sthenodactylus

הישימונית המצויה היא שממית קטנה, שאורכה עד 10 ס"מ, אורך הזנב קטן מאורך הגוף והראש. הזכר קטן מעט מהנקבה. צבעם היסודי של רוב הפרטים חום, אולם לעיתים הצבע נוטה לאפור או לצהוב. הגוף מכוסה כתמים חומים ולבנים. הזנב מוקף בטבעות, כהות ובהירות לסירוגין. החרטום קצר, העיניים בולטות בגודלן. הזנב פחות שביר מזנבן של שממיות אחרות, כך שלישימוניות רבות החיות בטבע זנב שלם מקורי.

שם הסוג על שם האצבעות הצרות (דק steno =; אצבע dactylus = ), שם המין על שם הטפרים הגדולים והחזקים (חזק stheno =).

תפוצתו של המין נרחבת: סוריה, ערב הסעודית, ובאפריקה – ממצרים עד תוניס במערב ועד קניה בדרום. בארץ היא נמצאת בנגב, במדבר יהודה, בכיכר ים המלח ובבקעת הירדן. מופיעה גם באדמות הקלות והחוליות של מישור החוף, עד למפרץ חיפה.

בקיץ, פעילת לילה. בחורף, לעיתים פעילת יום. ניזונה בחרקים ובפרוקי רגליים אחרים, שלהם היא אורבת בשקט.

מצב שימור: LC (לא בסיכון)