מחקרים

RESEARCH

מה מעניין אותך?

כל הנושאים
במעבדת השורשים. צילם: עמרם אשל

מחקר

16.08.2022
מערכות שורשים של דגן רב-שנתי

אחת המגמות בפיתוח חקלאות מקיימת היא לעבור לגידולי דגן רב-שנתיים שניתן יהי לקצור ולדוש אותם מדי שנה והם יתחדשו באופן טבעי. שימוש זה בצמחים רב-שנתיים יהפוך את גידולי השדה דומים לגידולי מטעים וימנע את הצורך בעיבודי קרקע מדי שנה. 

  • בוטניקה
  • דגניים
  • מעבדת השורשים
  • צמחי תועלת

יש לזכור שצורת עיבוד זאת תתאים לאזורים הממוזגים כי לא ניתן יהיה להשתמש בקרקע לגידול נוסף באותה שנה, כפי שנעשה כיום באזורים סוב-טרופיים. ניסוי זה היה חלק ממחקר רחב שבדק תכונות פיזיולוגיות שונות של אותם קווי טיפוח.

מטרת הניסוי הייתה לבדוק את האפשרות לגדל במעבדת השורשים קווי טיפוח שונים של דגן רב-שנתי המיועד לשמש בסיס לגידול תבואה לגרעינים באזורים ממוזגים, על-מנת לבדוק את התפתחות מערכות השורשים של הקווים השונים. נבטים שגדלו על נייר הנבטה הועברו לבית השורשים שם השורשים החשופים שלהם נמצאו תחת התזה רציפה של תמיסת מזון הכוללת חנקן, זרחן, אשלגן, מגנזיום, סידן, ברזל ויסודות קורט נוספים.

התפתחות הצמחים הייתה אטית מאוד וחלק מה לא שרדו. ייתכן שהדבר נבע מכך שדגנים אלה רגישים ביותר לחוסר מגע של השורשים במצע מוצק, מה שמונע התפתחות מיטבית שלהם במעבדת השורשים.

במעבדת השורשים. צילם: עמרם אשל

מחקר

16.08.2022
יחסי נוף שורש בצמחי עגבנייה

מטרת הניסוי הייתה לברר איזה מחלקי הצמח קובע את הגודל הסופי שלו. האם אספקת מוטמעים ע"י הנוף, או אספקת מים ומינרלים ע"י היא הגורם הקובע את קצב הגדילה ואת גודלו הסופי של הצמח?

  • בוטניקה
  • מעבדת השורשים
  • צמחי תועלת

בניסוי נערכה השוואה בין שלושה טיפוסי צמחים: שתילי עגבנייה מורכבים ע"י החברה המסחרית, שתילים מהזן שמשמש ככנה ושתילים מהזן המשמש כרוכב של אותם שתילים מורכבים.
מערכות השורשים של השתילים המסחריים נשטפו מהקרקע והם הועברו לתקופת הסתגלות של 10 ימים לגידול על נייר הנבטה לח. לאחר תקופת ההסתגלות הועברו השתילים למעבדת השורשים וגדלו כששורשיהם החשופים מקבלים באופן רציף של תמיסת מזון הכוללת חנקן, זרחן, אשלגן, מגנזיום, סידן, ברזל ויסודות קורט נוספים.
דגימות של הצמחים (עשרה מכל טיפוס) נקצרו אחת לשלושה שבועות וחולקו לנוף – גבעולים ועלים ושורשים. במשך הניסויי נקטמו כל הפרחים ולא הייתה התפתחות פירות על הצמחים. פעולה זאת נעשתה היות ועומס הפרי משנה את חלוקת המוטמעים בצמח ומשפיע על צמיחה של הנוף ושל השורשים באופן בלתי-אחיד.
ההנחה, המסתמכת על תוצאות של חקלאים, היא שצמחים גדולים יותר יתנו יבול רב יותר. נמדדו אורכי הגבעולים, שטח העלים, אורך וגודל שטח הפנים של השורשים. לאחר מכן יובשו כל חלקי הצמחים בתנור 90 מעלות במשך 4 ימים ונקבע משקלם היבש.

 

תוצאות המדידות הראו שהצמחים המורכבים היו גדולים יותר מצמחי הזן הרוכב והיו דומים בגודלם לצמחי הכנה. ניתוח יחסי נוף-שורש של הצמחים הצביע על כך שבצמחים מכל הטיפוסים נשמרו אותם יחסים אלומטריים בין הנוף לשורש. המסקנה היא שהגידול הרב של הצמחים המורכבים, בהשוואה לצמחי הרוכב, מקורו בהשפעה של מערכת השורשים שלהם, שהיא זאת של הזן המשמש ככנה. לא התברר עדיין אם השפעה זאת של מערכת השורשים על גידול הנוף היא תוצאה של הפרשת הורמונים או של אספקת מים או מינרלי הזנה.

דבורת עץ צהובה. צילמה: יעל אורגד

מחקר

16.08.2022
פעילות יום ופעילות לילה בדבורי-עץ

אנו בודקים את רגישות הדבורים לאור, ואת יכולתן לשחר למזון בשעות לא מוארות.

  • זואולוגיה

רוב הדבורים הן פעילות יום, אך יש כמה קבוצות יוצאות דופן של דבורים שפיתחו את היכולת לחפש מזון ברמות אור נמוכות. בניגוד לרוב החרקים פעילי הלילה, ובשל המקור האבולוציוני היומי שלהם, דבורים ליליות לא פיתחו מכשירים פיזיולוגיים כמו עיני סופרפוזיציה או שכבות טפטה. במקום זאת, ככל הידוע לנו הן משתמשות בעיקר במנגנונים עצביים כדי להגביר את הרגישות האופטית והראייה המרחבית שלהם. 

דבורי עץ (Xylocopinae: Xylocopa) הן אחד מענפי הדבורים הבודדים הכוללים דבורים פעילות-יום לצד דבורים פעילות-לילה וקרפוסקולריות, לכן הן מועמדות טובות לניסויים התנהגותיים השוואתיים.

כחלק מפרויקט המחקר שלנו, פזרנו כמה קופסאות בגנים הבוטניים של אוניברסיטת תל אביב. הקופסאות, המכילות קליפות של עצי תמר, יאפשרו לדבורים פעילות-יום מקומיות (Xylocopa pubuscens) להקים קן באופן טבעי. הדבורים שיישתכנו בקופסאות יעברו סדרה של מבחני התנהגות בסביבות אור וחושך. בדיקות התנהגות אלו ייושמו גם על קרובת משפחה אחרת של דבורת העץ (X. (proxylocopa) olivieri ), שהיא דבורה קרפוסקולרית. בדיקות אלו יתקיימו בסביבתה המקומית של הדבורה ויאפשרו לנו להשוות את ההבדלים בין דבורים קרובות ולהבין מהן צורות ההתנהגות המסייעות לדבורים קרפוסקולריות ופעילות לילה להתמצא בסביבות חשוכות.

כלניות צבעוניות. צילמה: יעל אורגד

מחקר

11.08.2022
פולימורפיזם בצבעי כלניות לאורך גרדיינט סביבתי

אנו חוקרים את ריבוי הצבעים בכלנית המצויה.

  • אקולוגיה
  • בוטניקה

חוקרים: ימית ברלב, נטע דמארי, בנישה פוקלה, יובל ספיר

שונות בצבע היא תכונה אבולוציונית חשובה. ריבוי צבעים בתוך מין אחד היא תכונה נפוצה פחות, והתהליך האבולוציוני המוביל לכך לרוב לא ידוע. המחקר מתרכז בכלנית מצויה, אשר לה מגוון צבעים רחב גם בתוך אוכלוסיות וגם בין אוכלוסיות. מגוון הצבעים מתרחש לאורך גרדיינט יובש, כאשר כלניות צבעוניות גדלות בצפון הארץ (באזור מרובה גשמים) לעומת הדרום (היבש) בו גדלות רק כלניות אדומות. 

 

השערת המחקר היא כי השונות בצבע קשורה להתאמה למצבי עקה, ומאפשרת לכלניות האדומות לצמוח גם באזורים הצחיחים. על מנת לבדוק אם לכלניות אדומות יש יתרון באזורים הצחיחים, קיימנו בגן הבוטני ניסוי נביטה של כלניות. זרעים נאספו מחמש אוכלוסיות גדולות בישראל: מערב הנגב, עדולם, מגידו ביריה וכחל. הכלניות נשתלו בשני משטרי השקיה: לח (השקיה פעם ביום, 5 דקות) ויבש (השקיה פעם בשבוע, 5 דקות). הכלניות נשמרו תחת בקרת אקלים של 22 מעלות צלזיוס, ועקבנו אחר הנביטה. 

במחקר נרצף את הטרנסקיפטומים של כלניות אדומות ולא-אדומות, שגדלו במשטרי השקיה שונים. 

 


עלי כלניות במשטר השקיה. צילום: החוקרים

 


בדיקת נביטת כלניות. צילום: החוקרים

אוניברסיטת תל אביב עושה כל מאמץ לכבד זכויות יוצרים. אם בבעלותך זכויות יוצרים בתכנים שנמצאים פה ו/או השימוש
שנעשה בתכנים אלה לדעתך מפר זכויות, נא לפנות בהקדם לכתובת שכאן >>