יש לנו ארבה מה לספר לכם

להקות ארבה צהובות הופיעו בדרום הארץ בשבוע שעבר, איזה נזק הם גרמו? מה הקשר למקרא? מדוע הם לבשו צהוב ומה הקשר להתחממות הגלובלית?

26 אפריל 2021
דייט בין ארבה. צילום: מעבדת אילי

בסוף השבוע האחרון (23/4) נחתו בדרום הארץ אורחים מעופפים שהגיעו ללא הזמנה (או בידוד). מדובר בלהקות בודדות של פרטי ארבה צהובים, שנישאו על גבי רוחות מזרחיות והגיעו לישראל מירדן ובמקור מחופי הים האדום בערב הסעודית. 
 

"מאז שנת 2013 לא נצפו בארץ נחילי ארבה", מספר לנו פרופ' אמיר אילי, מבית הספר לזואולוגיה בפקולטה למדעי החיים, ומומחה בתחום חקר החגבים. "אולם בעולם מאז שנת 2018, ישנם אזורים שלמים בהודו, פקיסטן ומזרח אפריקה, שסובלים מרעב קיצוני, וזאת עקב נחילים שחיסלו גידולים שלמים". ארבה, אם אתם זוכרים מעשר המכות שנפלו על מצרים, הוא חגב שמסוגל לאכול כמדי יום כמשקל גופו, ולכן פוטנציאל ההרס שלו לגידולים החקלאים, הוא עצום. 

 

הארבה שנחת בערבה, סמוך לאילת, נצפה גם במקומות שונים ברחבי הארץ והגיע אפילו עד תל אביב ועפולה, אולם פוטנציאל ההרס שלו הוא מוגבל מאוד, וזאת בשל העובדה כי הנחיל שהגיע, הוא בשלב המתקדם של חייו. המזל היה" מוסיף פרופ' אילי "שהגיעו לישראל פרטים בשלב הבגרות המינית שלהם, לכן גם הם מתאפיינים בצבע צהוב. כאשר להקות הארבה נוחתות בשלב הבגרות שלהם, אז הם פחות רעבים ועסוקים בפעולות רבייה והזדווגות".  תופעה נוספת יוצאת דופן שאירעה, היא נחיתת להקות ארבה גם אצל שכנינו, לבנון וסוריה, אזורים גאוגרפיים שכבר במשך שנים רבות, לא אירחו את הארבה בשטחן. 
 

רבייה בין פרטי ארבה
צילום: מעבדת אילי
 

ומה הקשר להתחממות הגלובלית? ההתפרצות הדרמטית של השנתיים האחרונות באזורים נרחבים באסיה ואפריקה, היא שקשורה להתחממות הגלובלית ובעיקר לגשמים וסופות חריגות שמאפיינות את שינויי האקלים. 

כפי שסיפרנו לכם, הארבה שהגיע לישראל בשבוע שעבר, הגיע אלינו בשלב הבוגר של חייו וההתפתחות המינית שלו, אז אמנם התיאבון שלו לא גדול במיוחד, אולם הוא עסוק בפעילות של הזדווגות והטלת ביצים. ביצי הארבה זקוקות לקרקע לחה וחמה על מנת להתפתח. אבל רוב פעילות ההטלה התבצעה באדמת הערבה הצחיחה ועל כן רוב הסיכויים הוא שהביצים לא יתפתחו לכדי דור חדש, צעיר ורעב, של נחילי ארבה.
 

אז מי בכל זאת נהנה מהופעתן של להקות הארבה? בעלי כנף כמו שרקרקים ועופות נודדים אחרים (אפילו חסידות!) שניזונו מהמקור החלבוני שהגיע לפתע, תוך כדי תעופה צפונה. מה שנקרא, עצרו לנשנש ארבה, והמשיכו הלאה.

ומה קורה כעת? המומחים ממשיכים לנטר את תנועת הארבה וכולנו מקווים שבזה הסתיים הביקור הקצר של האורחים הבלתי קרואים. 

 

 

 

אוניברסיטת תל אביב עושה כל מאמץ לכבד זכויות יוצרים. אם בבעלותך זכויות יוצרים בתכנים שנמצאים פה ו/או השימוש שנעשה בתכנים אלה לדעתך מפר זכויות, נא לפנות בהקדם לכתובת שכאן >>
אוניברסיטת תל-אביב, ת.ד. 39040, תל-אביב 6997801
UI/UX Basch_Interactive