פרופ' יוסף (יוסי) לויה
דקאן הפקולטה בשנים 1990–1995

הנהגה אקדמית ופיתוח הפקולטה
פרופ' יוסי לויה כיהן כדקאן הפקולטה למדעי החיים בין השנים 1990–1995. בתקופת כהונתו הוביל תנופת פיתוח שכללה גיוס מאסיבי של חברי סגל צעירים והקמת מעבדות מחקר חדישות, תוך דגש על הטמעת טכנולוגיות מולקולריות בחקר הביולוגיה. כמנהיג אקדמי, פעל לחיזוק מעמדה הבינלאומי של הפקולטה באמצעות יצירת רשתות מחקר גלובליות וקידום סטנדרטים של מצוינות במחקר בסיסי, שהפכו את הפקולטה למוקד משיכה לחוקרים מכל העולם.
חלוץ חקר שוניות האלמוגים ותהליכי שינוי אקלים
פרופ' לויה הוא מבכירי הביולוגים הימיים בעולם וחלוץ חקר השוניות בישראל. מחקריו, שהתפרסמו בבמות המדעיות היוקרתיות ביותר (כגון Nature ו-Science), חשפו כיצד שוניות אלמוגים מגיבות ללחצים סביבתיים קיצוניים. הוא פיתח מודלים כמותיים המאפשרים לנבא את יכולת ההתאוששות של השונית ומדדים להערכת בריאותה – כלים הנמצאים כיום בשימוש גלובלי לניהול שמורות טבע ימיות. תרומתו המדעית זיכתה אותו בפרס ישראל למדעי החיים (2003) ובמדליית דרווין היוקרתית, המוענקת אחת לארבע שנים על הישג יוצא דופן לאורך קריירה שלמה.
שימור המשאב הימי והעמדת דורות של חוקרים
לצד עבודתו המדעית, פרופ' לויה ניצב בחזית המאבק המדעי והציבורי להצלת מפרץ אילת ושוניותיו מפני מפגעים סביבתיים. הוא שימש כיועץ בכיר לגופים ממשלתיים ובינלאומיים בנושאי שמירת טבע וקיימות. לאורך עשוריו באוניברסיטה, הקים מעבדה מהמובילות בעולם והעמיד דורות של תלמידי מחקר המאיישים כיום עמדות מפתח באקדמיה, בממשל ובתעשייה. מורשת המשלבת מחקר שדה קפדני עם מחויבות אתית עמוקה להגנה על הטבע.
