אטלס ה-Siglecs: מפת דרכים חדשה להבנת מנגנוני מערכת החיסון
חוקרים וחוקרות מאוניברסיטת תל אביב, מיפו לראשונה את רצפטורי ה-Siglecs. המחקר חושף מנגנון תאי מורכב, ומספק תשתית נתונים אמינה והכרחית בדרך לאימונותרפיה מדויקת
חוקרים בפקולטה למדעי החיים באוניברסיטת תל אביב, בהובלת פרופ' ורד פדלר קרוואני, מבית הספר למחקר ביו רפואי ולחקר הסרטן ע"ש שמוניס, יחד עם שותפים מאוניברסיטת אלברטה בקנדה, פתרו מחלוקת ארוכת שנים בתחום האימונולוגיה. במחקר שפורסם לאחרונה בכתב העת Nature Communications, הציג הצוות לראשונה אטלס מקיף הממפה את פעילותם של רצפטורי ה-Siglecs במערכת החיסון האנושית.
עד כה, הנתונים המחקריים שנאספו על רצפטורים אלו היו סותרים, עובדה שהגבילה את הפוטנציאל הטיפולי שלהם. המחקר הנוכחי בחן 14 רצפטורים אנושיים שונים על פני מערכים נרחבים של תאים וגליקנים, והראה כי דפוס הפעולה מורכב הרבה יותר משחשבו. החוקרים מצאו כי מנגנון "הזיהוי העצמי" של הרצפטורים, ועוצמת הקישור שלהם לחומצה סיאלית, משתנים באופן ניכר בין סוגי תאי החיסון השונים (כגון תאי B, תאי T ומונוציטים).
פרופ' פדלר קרוואני מסבירה שמדובר במנגנון עדין שמשפיע על יכולת הגוף להגן על עצמו, אך גם פותח פתח לטעויות זיהוי המאפשרות לתאים סרטניים להתחמק ממערכת החיסון. המיפוי המדויק שנוצר במחקר אינו מציע תרופת פלא מיידית, אך הוא מספק תשתית נתונים קריטית ואמינה. הבנה זו מאפשרת לחוקרים לכוון טוב יותר את מערכת החיסון, ועשויה לשמש בסיס חיוני לפיתוח טיפולי אימונותרפיה ממוקדים ומדויקים יותר בעתיד.
רוצים להעמיק בממצאי המחקר ולהבין את ההשלכות הרפואיות? האזינו לראיון המלא עם פרופ' ורד פדלר קרוואני בתוכנית הרדיו "שלושה שיודעים" >>




