מחקר חדש מגלה: הצרעות הן בעל החיים היחיד שיכול לשתות אלכוהול ללא הגבלה

מחקר חדש של בית הספר לזואולוגיה בפקולטה למדעי החיים ומוזיאון הטבע ע"ש שטיינהרדט באוניברסיטת תל אביב חשף: הצרעה המזרחית (המכונה דבור) היא בעל החיים היחיד בטבע שמסוגל לצרוך אלכוהול בצורה כרונית ובריכוזים גבוהים, כמעט ללא כל השפעה בריאותית או פגיעה במשך החיים.
 

צוות החוקרים: "מדובר בחיה מופלאה שאינה מראה סימני שיכרות או חולי גם בצריכת כמויות אדירה של אלכוהול".

המחקר נערך בהובלת הפוסט דוקטורט דר' סופיה בוצ'בטי מהמעבדה של פרופ' ערן לוין, בית הספר לזואולוגיה ומוזיאון הטבע ע"ש שטנייהרדט באוניברסיטת תל אביב. המחקר פורסם בכתב העת Proceedings of the National Academy of Sciences USA.
 

החוקרים מסבירים כי אלכהול הינו תוצר נפוץ של פרוק סוכר על ידי שמרים וחיידקים בעולם הטבע, בעיקר בפירות בשלים  ובצוף. כמו כן, למרות שאלכוהול מכיל אנרגיה רבה (כמעט פי שניים מסוכר), הוא רעיל לרב בעלי החיים וגם לנו כבני אדם גם בשימוש חד פעמי אך במיוחד בצריכה כרונית. בעלי החיים המוכרים לנו כצרכני אלכוהול הם זבובי תסיסה, המראים סימנים של הרעלה כבר בריכוזי אלכוהול נמוכים, ואילו חדפי עצים, מין יונק החי על עצים במזרח אסיה וניזון בפירות בשלים ועשירים באלכוהול - מראה סימנים של כבד שומני ותופעות נוספות המזכירות אלכוהליזם כאשר הוא צורך ריכוזים נמוכים של אלכוהול באופן רציף מספר ימים.
 

ובאשר לנו, בני האדם - רבים בינינו אוהבים לצרוך אלכוהול. בני האדם בייתו את שמר היין לפני כ- 10 אלפים שנה ויחסית לבעלי חיים אחרים, אנחנו מסוגלים ואוהבים לצרוך אלכוהול בכמות גבוהה יחסית - אבל כידוע לאלכוהול השפעה מאוד חזקה על ההתנהגות והקוגניציה באדם וכמובן על בריאותו- שלל מחלות מיוחסות לצריכה של אלכוהול.

במחקר החדש צוות החוקרים בדק את היכולת של הצרעה המזרחית (המכונה דבור) לצרוך אלכוהול ולפרק אותו.
 

ד"ר בוצ'בטי מסבירה: "הצרעות מאחסנות שמרים באופן טבעי במערכת העיכול שלהן, שם הם מקבלים תנאים יחודיים להתפתחות ולרביה מינית בה נוצרים זנים חדשים של שמרים. אחת הסברות היא שהשמרים מועברים אל הפירות בעזרת הצרעות ובעקיפין- בזכותן יש לנו יין. במסגרת המחקר סימנו את האלכוהול שהצרעות צרכו באיזוטופ כבד של פחמן - האלכוהול מתפרק לפחמן דו-חמצני הנפלט בנשימה ועל ידי מדידת כמותו ניתן להעריך כמה מהר האלכוהול התפרק. הממצאים היו מפתיעים מאוד ונדהמנו לראות את הקצב המהיר בו הצרעות מפרקות את האלכוהול".

בשלב הבא החוקרים ביקשו לבדוק האם הצרעות משתכרות? והאם צריכת אלכוהול מוגברת משפיעה על ההתנהגות שלהן, למשל ביהבטים של אגרסיביות או ביכולת בניית הקן? וגם כאן, הממצאים היו מפתיעים והתברר שגם תחת צריכה של ריכוזי אלכוהול גבוהים (80% אלכוהול כמקור תזונה יחיד) לא ניכרה השפעה על ההתנהגות של הצרעות.
 

בשלב האחרון של המחקר, החוקרים בדקו האם האלכוהול בכלל משפיע על משך החיים ובריאות הצרעות וגם בבדיקה זו הם נדהמו לגלות שלא נמצאו כל הבדלים במשך החיים בין צרעות שצרכו אך ורק אלכוהול  במשך כל ימי חייהן (שלושה חודשים) , לבין צרעות שצרכו מי סוכר.
 

פרופ' לוין מסכם: "למיטב ידיעתינו הצרעות הן בעל החיים היחיד בטבע המותאם לצריכת אלכוהול כדלק מטבולי- הן אינן מראות סימני שיכרות או חולי גם בצריכה כרונית של כמויות אדירות של אלכוהול ומסלקות את האלכוהול מגופן במהירות. בבדיקה ביואינפורמטית של גנום הצרעות שנעשתה על ידי פרופ' דורותיאה הושון, נמצא כי לצרעות מספר עותקים של הגן האחראי ליצור האנזים המפרק אלכוהול, יתכן שהתאמה גנטית זו קשורה ליכולת המופלאה שלהן להתמודד עם אלכוהול. אנחנו מציעים שהקשר בין הצרעות לשמרים הוא עתיק והוא זה שהביא להתפתחות התאמה זו. בנוסף, אומנם, מחקר האלכוהול מאוד מפותח- 5.3% ממקרי המוות בעולם קשורים לצריכת אלכוהול. אבל לדעתנו בעקבות המחקר שלנו, ניתן יהיה בעתיד להיעזר גם בצרעות כדי לפתח מודלים למחקר על אלכוהליזם ומטבוליזם של אלכוהול".