משפחה: זעמניים
משפחת הזעמניים היא הגדולה ורבת המינים בסדרת הנחשים. תפוצת בני המשפחה נרחבת מאוד, והם מאכלסים מגוון בתי גידול.משפחת הזעמניים היא הגדולה ורבת המינים בסדרת הנחשים. תפוצת בני המשפחה נרחבת מאוד, והם מאכלסים מגוון בתי גידול.
זעמן שחור
Dolichophis jugularis
הזעמן השחור הוא בין הנחשים הארוכים בארץ, ופרטים בוגרים מסוגלים להגיע לאורך של עד 2.5 מ'. זהו נחש גדול וזריז, הנפוץ מאוד בבתי גידול רבים באזור הים-תיכוני של ישראל.
לנחשים הצעירים במין זה צבע חום, עם כתמים שחורים ולבנים הפזורים על הגוף בצורה בלתי אחידה. בהגיעם לאורך של כמטר, הם מתכהים וצבעם נעשה שחור אחיד, למעט הלסת התחתונה הבהירה.
הזעמן השחור, בדומה למיני הזעמנים האחרים בארץ, אינו ארסי אך הוא תוקפני ונוטה לנשוך כשהוא מרגיש מאוים. את טרפו – ציפורים, מכרסמים, לטאות ונחשים אחרים – הוא צד במרדף מהיר. בשל גודלו המרשים הוא מסוגל לטרוף בעלי חיים גדולים ובכמויות גדולות, ולכן נחשב כמין מועיל לאדם בהדברה ביולוגית של מזיקי חקלאות.
מצב שימור: LC (לא בסיכון)
כרכן קרינים, צילום: עוז ריטנר
כרכן קרינים
Elaphe quatuorlineata
כרכן הקרינים הוא אחד הנחשים הארוכים ביותר בארץ – פרטים בוגרים יכולים להגיע לאורך של 2.5 מ', אם כי לרוב הם קצרים יותר.
זהו אחד הנחשים הנדירים בארץ, והוא נמצא רק בצפון רמת הגולן ובהר החרמון, באזורים הרריים עם צמחייה רב-שנתית. הוא מיטיב לטפס על עצים וסלעים, אינו ארסי והורג את טרפו על ידי כריכת גופו סביבו וחניקתו.
מצב שימור: NT (עתידו בסכנה)
מטבעון מדבר, צילום: עוז ריטנר
מטבעון מדבר
Spalerosophis diadema
מטבעון מדבר הוא נחש מדברי גדול ארוך, שאינו ארסי. שמו בעברית – מטבעון – על שם דגם ה"מטבעות" שעל גבו: כתמים חומים דמויי מטבעות, שביניהם רווחים בהירים.
הוא מאכלס מגוון בתי גידול מדבריים בארץ – אזוריים סלעיים, חוליים וקרקעות לס. הוא שוכן קרקע בדרך כלל, אך ניחן גם ביכולת טיפוס טובה על שיחים ועצים. עיקר פעילותו היא לילית או לפנות ערב, אך בימי חורף חמימים הוא פעיל לעתים גם במשך היום. הוא ניזון בעיקר ממכרסמים.
תפוצתו העולמית נרחבת במיוחד. בישראל הוא נפוץ בנגב ובמדבר יהודה, ועולה צפונה בשני נתיבים עיקריים – דרום הבקעה וחולות מישור החוף עד חולון.
מצב שימור: LC (לא בסיכון)
שחור ראש, צילום: עוז ריטנר
שחור ראש
Rhynchocalamus melanocephalus
שחור ראש הוא נחש קטן ודק, שוכן קרקע, שאורכו מגיע לכ-50 ס"מ. צבעו חום-צהבהב או חום-כתום וראשו שחור. לרוב הוא חבוי מתחת לסלעים או מחסות אחרים, ולכן קשה לצפות בו בטבע. הוא יוצא מהמחסה רק כדי לשחר לטרפו – פרוקי רגליים למיניהם, ולעיתים לטאות קטנות. בקיץ הוא פעיל בעיקר בלילות, אך לעתים פעיל גם במהלך היום.
בארץ הוא נפוץ מאוד בבתי גידול ים-תיכוניים, בקרקעות כבדות, אך קיימת אוכלוסייה נוספת של המין בהר הנגב, בבית גידול מדברי, ואין קשר גיאוגרפי רציף בין שתי האוכלוסיות.
מצב שימור: LC (לא בסיכון)
שלוון קווים, צילום: עוז ריטנר
שלוון קווים
Eirenis decemlineata
שלוון הקוויםהוא נחש קרקעי, זריז ומהיר, המאכלס בתי גידול ים-תיכוניים עם אדמות כבדות, ומוצא מסתור מתחת לאבנים ובמחילות כשאינו בפעילות.
בדומה למיני שלוונים אחרים, שלוון הקווים הוא נחש רגוע, שאינו נוהג לנשוך (וזה גם המקור לשמו).
לשלוון הקווים שני מופעים – עם קווים וללא קווים. יש גם פרטים עם מופע "ביניים", שבהם הקווים דהויים ואינם בולטים במיוחד.
מצב שימור: LC (לא בסיכון)
תלום-קשקשים מצוי, צילום: עוז ריטנר
תלום-קשקשים מצוי
Malpolon monspessulanus
תלום-קשקשים מצוי הוא בין הנחשים הגדולים בארץ, המאכלס מגוון בתי גידול באזור הים-תיכוני של ישראל. הוא נקרא תלום-קשקשים על שם ה"תלם" הנמצא במרכז כל קשקש בגופו.
זהו נחש שוכן קרקע, פעיל יום, המבלה את רוב זמנו בין שיחים ועשבים. ניזון מציפורים, לטאות, נחשים ומכרסמים, חלקם גדולים יחסית לגופו, שאותם הוא מזהה באמצעות חוש ראייה מפותח. מתגונן בנשיפות עזות ובנשיכות.
תלום-הקשקשים הוא נחש תת-ארסי, כלומר שיני הארס שלו ממוקמות באחורי הלסת, ולכן עליו להשיג אחיזה טובה ולנשוך נשיכה ממושכת כדי להזריק ארס. הארס שלו אינו מסוכן לאדם, אך עם זאת, זהו נחש גדול ומאוד תוקפני הנוטה לנשוך כאשר הוא מרגיש מאוים, ונשיכתו עלולה להיות מאוד כואבת.
מצב שימור: LC (לא בסיכון)
זעמן זיתני, צילום: עוז ריטנר
זעמן זיתני
Platyceps collaris
הזעמן הזיתני הוא נחש נפוץ, המאכלס את כל בתי הגידול באזור הים-תיכוני בארץ, מאזורי הספר בצפון הנגב ועד החרמון. שמו בעברית – זיתני – על שם צבעו החום-ירוק, צבע זית.
הזעמן הזיתני הוא נחש דק וזריז, ואורכו יכול להגיע למעל מטר. הוא פעיל יום וטורף בעיקר לטאות, שאותן הוא צד לאחר מרדף באמצעות חוש ראייה מפותח.
הזעמן חונק את טרפו ואינו ארסי, אך כפי ששמו מרמז, הוא תוקפני ונוטה לנשוך כדי להגן על עצמו. כאשר הוא מרגיש מאוים ומותקף הוא פולט נוזל לבן בעל ריח רע מפתח הביב.
מצב שימור: LC (לא בסיכון)
ארבע-קו מובהק, צילום: דוד דוד
ארבע-קו מובהק
Psammophis schokari
ארבע-קו מובהק הוא נחש תת-ארסי שכיח מאוד. אורכו עד 100 ס"מ, אורך זנבו כרבע מאורכו הכללי. זהו נחש דק וזריז, שגופו קשיח למגע. עיניו גדולות ואישוניהן גדולים, מה שמעיד על פעילותו היומית.
צבעו אינו אחיד, הוא צהבהב או חום-צהבהב, ועל גבו ארבע פסי אורך שחומים או שחורים, הנמשכים לכל אורך הגוף, ומכאן שמו בעברית. יש פרטים שבהם הפסים אינם ניכרים כלל.
תפוצתו של המין רחבה מאוד, ומשתרעת על פני שטחים נרחבים ומגוונים בחצי האי ערב, צפון אפריקה, המזרח התיכון ואסיה. הוא חי במגוון בתי גידול, בעיקר באלה העשירים בקרקעות קלות.
ארבע-קו מובהק הוא נחש שוכן קרקע, זריז ביותר, בעל חוש ראייה מפותח. לעיתים קרובות הוא נראה מזדקף גבוה מעל פני הקרקע וסוקר את סביבתו.
עין-חתול חברבר, צילום: עוז ריטנר
עין-חתול חברבר
Telescopus fallax
עין-חתול חברבר הוא נחש תת-ארסי, בינוני בגודלו, השכיח בישראל. הראש משוטח ורחב מהצוואר. העיניים גדולות יחסית, בולטות ואישוניהן אנכיים, מה שמעיד על פעילותו הלילית. אישון העין האנכי, המתרחב ומתעגל בחושך, דומה לאישון החתול, ומכאן שמו של הסוג בעברית. שם המין – חברבר – על שם הכתמים השחורים על הרקע האפור-צהבהב של הגוף.
תפוצתו העולמית של עין-חתול חברבר נרחבת למדי: ארצות הבלקן באירופה, ובאסיה מטורקיה עד איראן ומהקווקז עד ישראל. מצוי גם באיי הים התיכון. בישראל הוא נפוץ בעיקר בצפון הארץ ובמרכזה.
עין-חתול חברבר הוא נחש פעיל לילה, ובשעות היום הוא חבוי בסדקים ותחת עצמים, בעיקר בשטחים מכוסי צומח. תנועתו איטית למדי והוא ניזון בעיקר בלטאות ומכרסמים.
מצב שימור: LC (לא בסיכון)
