פרופ' יצחק ויץ (1934–2026)

הדקאן השלישי והרחבת המחקר

פרופ' יצחק ויץ כיהן כדקאן הפקולטה למדעי החיים בין השנים 1980–1985. בתקופת כהונתו הוביל תהליך של מודרניזציה מחקרית, תוך שימת דגש על שילוב בין אימונולוגיה לביולוגיה מולקולרית – גישה שהייתה אז בחזית המדע. הוא פעל להקמת מעבדות מתקדמות וגיוס חוקרים צעירים בתחומי חקר הסרטן, ובכך הפך את הפקולטה למוקד משיכה לשיתופי פעולה בינלאומיים. מנהיגותו הניחה את היסודות להקמת מרכזי מחקר רב-תחומיים באוניברסיטה, המשלבים בין מחקר בסיסי ליישומים ביו-רפואיים.

חלוץ חקר המיקרו-סביבה של הגידול (Tumor Microenvironment)

פרופ' ויץ נמנה עם מייסדי התחום המדעי הבוחן את יחסי הגומלין בין תאי הסרטן לסביבתם הביולוגית. מחקריו הוכיחו כי התפתחות הגידול והיכולת שלו לשלוח גרורות אינן תלויות רק בתכונות התא הסרטני עצמו, אלא מושפעות עמוקות מ"המיקרו-סביבה" המקיפה אותו – הכוללת תאי מערכת חיסון, כלי דם וגורמים חוץ-תאיים. תובנה זו שינתה את הגישה המחקרית העולמית והניחה את היסודות המדעיים לפיתוחן של תרופות אימונותרפיות מודרניות, המתמקדות בשינוי הסביבה התומכת בגידול.

מנהיגות מדעית ובינלאומית

לצד פועלו כדקאן, הקים פרופ' ויץ את המרכז לביולוגיה של הסרטן באוניברסיטת תל אביב ועמד בראשו במשך שנים רבות. מעמדו המקצועי הוביל לבחירתו לנשיא האגודה הבינלאומית לחקר הגרורות (Metastasis Research Society) ולחברות במועצות מדעיות של מוסדות יוקרתיים כגון ה-NIH וה-NCI בארה"ב. לאורך עשוריו באוניברסיטה, העמיד דורות של חוקרים המאיישים כיום עמדות מפתח באקדמיה ובתעשיית הביוטכנולוגיה, תוך שהוא מקדם את חקר הסרטן בישראל כחלק בלתי נפרד מהמאמץ המדעי הגלובלי.

דף החוקר של פרופ' יצחק ויץ