הגן פורח! זוהי עונתם של פרחי החורף בגן

במחצית הראשונה של חודש פברואר, 2023, התברכנו במזג אוויר חורפי, גשום וסוער למדי, מהסוג שאינו שכיח בארצנו. הזמן שבין הגשם שהסתיים לעת עתה והימים הבהירים הפוקדים אותנו, מאפשרים למבקרים בגן, להנות ממגוון פרחי חורף, המקשטים כעת את השבילים הירוקים.

בשבועות הקרובים, נערוך היכרות עם מגוון צמחי הגן הפורחים בחודשי החורף, חלקם מוכרים יותר וחלקם, ככל הנראה, פחות.

הכירו את הגיאופיטים

בין פרחי החורף בגן אפשר למצוא מגוון גיאופיטים (צמחי בצל, פקעת, קנה שורש ושורשים מעובים) הפורחים בעונה זו. בצמחים אלה ניצני ההתחדשות מצויים על גבי איברי אגירה תת-קרקעיים. מחזור החיים של הצמחים מקבוצת הגיאופיטים, כולל לרוב תקופת פעילות שבה הצמח ירוק, ותקופת תרדמה שבה החלק שמבצבץ מעל הקרקע מת. בתקופת הצמיחה, אוגר הצמח מזון באיברים התת-קרקעיים. מאגר מזון זה מאפשר לצמח לשרוד במהלך תקופות של אקלים עונתי קשה, הכולל תנאי יובש או קור, באזורים שבהם קיימת עונת צמיחה קצרה בלבד, או בתנאים בהם שיעור ההטמעה (פוטוסינתזה) נמוך. העונה הבעייתית עבור מרבית הגיאופיטים בארץ, היא הקיץ הישראלי היבש, ולכן בתקופה זו הם מצויים בתרדמת. בחורף לעומת זאת, עם ירידת הטמפרטורות או עם בוא הגשמים, צומח הנצר שבבצל/פקעת, ומגיח מעל פני הקרקע. איבר אגירה תת-קרקעי מאפשר לגיאופיט להתקיים שנים רבות, למרות התנודות בתנאי הסביבה בין שנה לשנה.

בין הצמחים הגיאופיטים הפורחים כעת בגן הזכרנו כבר את אירוס הארגמן (Iris atropurpurea), מקבוצת אירוסי ההיכל, שעדיין צומח בכניסה לגן ובחלקת הכורכר. זהו מין אנדמי לארץ ישראל והוא מצוי בסכנת הכחדה בשל הפיתוח המואץ במישור החוף, בית גידולו.

אירוס הארגמן. צילום: גברי שיאון

משפחת הסחלביים - הכירו את הדבורניות

שני מיני גיאופיטים חורפיים מעניינים נוספים פורחים כעת בגן באזור חורש האורנים ובשל ממדיהם הקטנים תאלצו להתאמץ מעט לראותם - דבורנית דינסמור (Ophrys umblicata) ודבורנית הקטיפה (Ophrys transhyrcana). הדבורניות שייכות למשפחת הסחלביים, שרבים מבין חבריה סיגלו התאמות ייחודיות לסביבות חיים קשות. אפשר למצוא סחלבים בכל רחבי העולם ובמגוון בתי גידול, מיערות גשם ועד לאזורים אלפיניים קפואים. למעלה ממחצית הסחלבים הם אפיפיטיים, כלומר גדלים על גזעים של צמחים אחרים, כששורשיהם באוויר או בקליפת העץ וסופחים מים מהאוויר הלח. 

בשל יופיים הרב, צבעיהם וריחם, נחשבים הסחלבים לצמחים מבוקשים לצורך תצוגה בבתים פרטיים ובחממות מזה מאות שנים. לכן, מיני סחלבים נדירים הובאו לידי סכנת הכחדה במהלך המאה ה-19 על ידי ציידי צמחים. סחלבי בר רבים עדיין נתונים בסכנת הכחדה בשל כמות הפרטים הקטנה בכל מין. 

פרחי הסחלבים הם מורכבים ומגוונים ביותר בצורותיהם, בהתאם לשיטות האבקה ייחודיות המאפיינות אותם. כך לדוגמא, פרחי הדבורניות בעלי צורה, צבע ואפילו ריח הדומה לזה של נקבת-דבורה. באופן זה הם מושכים אליהם זכרים של דבורים, המבצעים על הצמח תנועות הזדווגות שבמהלכן הם אוספים גושי אבקה על ראשם או בטנם בטרם יתייאשו ויעברו לפרח דבורנית אחר וכך יסייעו בהאבקתו.

 דבורנית דינסמור. צילם: גברי שיאון                דבורנית הקטיפה. צילם: יובל ספיר

דבורנית דינסמור היא צמח מוגן, אך שכיח למדי, הגדל ברוב חלקי הארץ הים-תיכוניים וחודר אף למדבר. זהו המין השכיח ביותר ורחב התפוצה מכל מיני הדבורנית בארץ. לפרח דבורנית הקטיפה צבע ארגמן כהה עד חום אחיד, ללא קישוט פרט לשני פסי אורך מקבילים בצבע כחול כסוף. דבורנית הקטיפה היא צמח מוגן ונדיר. נפוצה בעיקר בהרים ים-תיכוניים בצפון הארץ ובמרכזה. זרעי הדבורניות זעירים כאבק ונפוצים באמצעות הרוח למרחקים עצומים. הזרעים נובטים רק כאשר הם נקלטים כטפיל על קורי פטריה מתאימה. הנבט חי כטפיל לפחות בשנותיו הראשונות.

בין הגיאופיטים הנוספים הפורחים כעת בגן ומוסיפים לו צבעוניות מהנה תמצאו את הרקפת המצויה, הכלנית המצויה, פרג אגסני, עירית גדולה ועירית נבובה. זה הזמן לצאת לטיולי חורף ולתור אחר פורחי חורף נוספים כמו לופית מצויה, חיננית הבתה, רומוליאה צידונית, יקינתון מזרחי ועוד.
 

רוצים לבקר אותנו בגן הבוטני? קבעו עכשיו סיור מודרך >>