בקרוב: חממה חדשה בגן הבוטני יהודה נפתלי

במרחק תצפית מנוף המגדלים האורבני ובמיקום סמוי מן העין, נמצא מקום שמכיל לא מעט התרחשויות עבור חובבי וחובבות טבע הרבים בישראל - הגן הבוטני של אוניברסיטת תל אביב, גן יהודה נפתלי, הממוקם בסמוך לבניין מוזיאון הטבע ע"ש שטיינהרדט. 

הגן, שהוקם ב-1973, מציג לא פחות מ-3,800 מיני צמחים שמגיעים מהארץ והעולם, כשהם מפוזרים על פני 34 דונם. בין הצמחים הרבים, שחלקם בעלי שמות אקזוטיים למדי (ומומלץ לבוא כדי לראות), אפשר למצוא שם מגוון של עצים, קקטוסים ואף קוקוסים ופטריות בגודל חריג. בימים אלה נמצא היהלום שבכתר החדש של הגן שעובדים עליו במרץ - חממת המחקר המשוכללת, שעוד לפני שנפתחה ואוכלסה על ידי חוקרים וחוקרות, מעוררת סקרנות רבה ומסתמנת בתור חלק אינטגרלי וחיוני ביותר בתוך המארג הכלל אוניברסיטאי. 

"זו החממה הכי משוכללת באוניברסיטה, יכול להיות שגם בין המשוכללות באוניברסיטאות בישראל"

החממה, שבנייתה מסתיימת בימים אלה וצפויה להיפתח לאחר תקופת החגים, היא פרי מאמץ מתמשך אותו מוביל ד"ר ניר שדה, חבר סגל אקדמי בכיר בבית הספר למדעי הצמח ואבטחת מזון בפקולטה למדעי החיים. לדבריו, הרעיון עלה כבר לפני שש שנים, הרבה לפני שאושר תקציבית ותכנונית. "התחלנו את זה ב-2018, עוד כשהייתי בפוסט דוקטורט עם פרופ' הלל פרום ז"ל, שהיה מנהל המחלקה למדעי הצמח בזמנו. כשהגעתי לפה זה התחיל לקרום עור וגידים דרך גואידו (פרופ' גואידו ססה ז"ל, לשעבר ראש בית הספר למדעי הצמח ואבטחת מזון) ובהמשך קיבל תנופה בזכות התרומה של יהודה נפתלי". 

החממה צפויה לתת מעטפת הוליסטית למחקרים החדשניים של בית הספר למדעי הצמח ואבטחת מזון, שזכו להכרה והישגים רבים בשנים האחרונות, הן ברמה המקומית והן בבינלאומית. בין המחקרים ניתן למנות את אלה של פרופ' אילון שני, שזכה בנובמבר שעבר במענק ERC היוקרתי למטרת המחקר שלו על התחושה של צמחים בלחץ מים; פרופ' רועי ויינשטיין, שהוביל במשך שמונה שנים מחקר שחולל פריצת דרך משמעותית בתהליך השיפור הגנטי של צמחים, או המחקר של פרופ' יסמין מרוז על תנועות המחול של החמניות. 

"החממה כבר ממש בשלבי סיום אחרונים, למעשה היא כרגע פעילה", מספר ד"ר שדה. "עשינו בדיקות אחרונות של כל המערכות, ואנחנו מאמינים שאחרי החגים החממה כבר תהיה פעילה ושיראו פה צמחים שגדלים". במהלך סיור בגן הבוטני שערך ביחד עם פרופ' עמיר שרון, ראש בית הספר למדעי הצמח ואבטחת מזון, ניתן היה להתרשם מהחממה והמתקנים שנמצאים בה, אשר מציגים את היבטי החדשנות הרבים שבית הספר מספק. אלה מכילים מערכות בקרה והשקייה שמיועדות לצמחים העתידיים שצפויים לגדול בתוך המתקנים הייעודיים להם וכן מעבדות רבות, לצד אולם גידול גדול שיכול להכיל עד אלפיים צמחים במקביל, כשהטמפרטורות שלו מבוקרות באופן חסכוני. לחלופין, רשת הצל של המתקן נפתחת ונסגרת לפי הטמפרטורות הקיימות, נדבך חשוב בחדשנות אותה החממה מציעה. 

לדברי ד"ר שדה, "המטרה היא לגדל צמחים בחצי תנאי שדה. יש לנו מרכז טרנספורמציה ואנחנו מייצרים הרבה מאוד צמחים בהנדסה גנטית. לא פשוט להוציא את הצמחים האלה לניסויים אמיתיים בשדה, עקב רגולציות". פרופ' עמיר מוסיף, "זה משתלב עם יכולות אחרות שהקמנו, אם זה במרכז לטרנספורמציה של צמחים או במרכז למטבולומיקה של צמחים - כל אלה נותנים לנו יכולת אינטגרטיבית לעשות מחקר בכל הדיסציפלינות. זה חלק מקומפלקס שאמור לתת לנו בסופו של דבר את המדע הכי מתקדם לצמחים, שיתורגם לצמחים יותר טובים ויותר יעילים, הגדלים בתנאי יובש ומפיקים יותר מזון. המטרה היא לייצר פה את הדור הבא של הצמחים". 

המטרה הסופית של החממה, לטענת ד"ר שדה, היא "לייצר פה מדע ברמה הכי גבוהה, אבל שיהיה לו ערך אפליקטיבי ושייצאו מפה מוצרים חקלאיים - לשפר את החקלאות לדרישות שהיא צריכה היום, במיוחד כמובן לישראל. חד משמעית, זו החממה הכי משוכללת באוניברסיטה, יכול להיות שגם בין המשוכללות באוניברסיטאות בישראל - לפחות על סמך מי שבנה אותה ואנשים שבאו לראות אותה". פרופ' עמיר מסכם, "אני חושב שהיא לא נופלת משום מתקן מתקדם בעולם. הגודל הוא מוגבל במה שיש לנו פה, אבל מבחינת מה שהוכנס פה כטכנולוגיה, זו הרמה הכי גבוהה שיש".