שלושה חוקרים חדשים פותחים את שנת הלימודים בפקולטה למדעי החיים

עמרי ברונשטיין: ביולוג ימי שעוסק באקולוגיה מולקולרית ובהבנת התהליכים שמובילים ליצירת מינים חדשים

דרכי האקדמית

למדתי לתואר הראשון, לתואר השני ולתואר השלישי בפקולטה למדעי החיים באוניברסיטת תל אביב. את עבודת הדוקטור כתבתי בהדרכת פרופ' יוסי לויה על האקולוגיה, הביולוגיה והטאקסונומיה של קווצי עור בשוניות אלמוגים בים האדום ובמזרח האוקיאנוס ההודי.

במהלך לימודיי לתארים השני והשלישי השתתפתי בפרויקט בין-לאומי שבחן הביטים של ההתחממות הגלובלית באמצעות שינויים בהרכב החברה של שוניות אלמוגים בכמה אתרים ברחבי העולם.

מחקר הבתר-דוקטורט

בעבודת הפוסט דוקטורט שלי, תחילה במוזיאון הטבע ע"ש שטיינהארדט ובהמשך במוזיאון המדע והטבע בוינה (אוסטריה), התעמקתי בביולוגיה ובאבולוציה של קווצי עור (קבוצה הכוללת בין היתר קיפודי ים, כוכבי ים ומלפפוני ים). קווצי העור ממוקמים על הציר האבולוציוני המקשר בין חסרי החוליות ובעלי החוליות, ומהווים חיות מודל ייחודיות להבנת תהליכים התפתחותיים, רבייתיים ואקולוגיים בסביבה הימית.

המעבדה החדשה שלי

המחקר במעבדה החדשה שלי עוסק בהבנת התהליכים שמובילים ליצירת מינים חדשים. קווצי עור מייצגים את אחת הקבוצות הקדומות והמצליחות ביותר של חסרי החוליות בסביבות ימיות; הם חולשים על פני כל הימים והאוקיאנוסים, מהקו המשווה ועד לקטבים, ומאזור הכרית ועד לעומק אלפי מטרים, ומהווים את אחד הכוחות האקולוגיים המשפיעים ביותר בסביבות שבהם הם חיים. בעבודתי אני משלב שיטות ממגוון דיסציפלינות, בהן אקולוגיה, גנטיקה, מורפולוגיה השוואתית, וביולוגיה רבייתית, כדי לנסות ולענות על שאלות הקשורות בתהליכי ההתמיינות והתפוצה של בעלי חיים בסביבה הימית.

ליצירת קשר

bronstein@tauex.tau.ac.il
בניין מוזיאון הטבע ע״ש שטיינהרדט

צחי חגי: חוקר תגובות חיסוניות להדבקת פתוגנים במינים שונים בעזרת שימוש בשיטות של גנומיקה השוואתית

דרכי האקדמית

למדתי לתואר ראשון ביולוגיה וכימיה באוניברסיטה העברית ואת תאריי המתקדמים השלמתי במכון ויצמן למדע, במעבדה של ד"ר קובי לוי. במסגרת הדוקטורט, חקרתי את האבולוציה והביופיזיקה של מערכת השמדת החלבונים המתווכת ע״י יוביקוויטינציה.

מחקר הבתר-דוקטורט

במסגרת הפוסט דוקטורט שלי (שמומן ע"י מלגות EMBO ו-Human Frontier ), חקרתי תחילה איך חלבונים של פתוגנים התפתחו במטרה להשתלט ביעילות על תאי המאחסן שלהם. בהמשך, ניסיתי להבין איך המערכת החיסונית המולדת התפתחה כך שהיא תגיב ביעילות נגד פתוגנים מצד אחד, ולא תגרום לנזק עצמי לגוף ע"י תגובת יתר מהצד השני.

המעבדה החדשה שלי

המחקר במעבדה שלי עוסק באבולוציה של מערכת החיסון, ובשאלה כיצד קו-אבולוציה עם פתוגנים השפיעה על יכולות של מינים שונים להתגבר על מחלות מידבקות שונות.
אני מתכוון להתמקד בהשוואה בין תגובות חיסוניות להדבקת פתוגנים במינים שונים בעזרת שימוש בשיטות של גנומיקה השוואתית, חקר רשתות אינטראקציות מאכסן-פתוגן, אנליזות של single-cell  transcriptomics   והדבקות ויראליות של תאי יונקים in vitro.

ליצירת קשר

tzachiha@tauex.tau.ac.il
בניין בריטניה, 201

בתמונה: דוגמה לאנליזה ממחקרו של ד"ר צחי חגי

אילה למפל: מתכננת ומפתחת ביו-חומרים שימושיים לאחסון ולהובלה של חלבונים ואנזימים באמצעות שימוש בכלים כימיים, וחוקרת כיצד החומרים בנויים ברמה המולקולארית

דרכי האקדמית

התחלתי כסטודנטית לתואר ראשון במסלול הדו חוגי במדעי המוח (פסיכולוגיה – ביולוגיה) באוניברסיטת תל אביב. מהר מאוד הבנתי שהאספקטים הביולוגיים של מדעי המוח מעניינים אותי הרבה יותר מהאספקטים הפסיכולוגיים. בהמשך בחרתי בפרויקט מחקר במעבדתו של פרופ׳ אהוד גזית, שהתמקד בהרכבה העצמית של חלבון הגורם למחלת האלצהיימר. נהניתי מאוד בפרויקט וזה מה שהוביל אותי לבחור בלימודי ביוטכנולוגיה במסלול ישיר לדוקטורט.

כמה מילים על עבודת הדוקטורט

עבודת הדוקטורט שלי התמקדה בהבנה ובאפיון תהליך ההרכבה העצמית של חלבון הקפסיד של וירוס ה-HIV. לעבודה היו שתי מטרות מרכזיות: להבין ברמה המולקולארית איך מעטפת הווירוס (הקפסיד) נוצרת, ולפתח כלים וחומרים שימנעו את היווצרותה כתרפיה אנטי-ויראלית.

במהלך הדוקטורט מצאתי את עצמי מתעניינת יותר ויותר בתהליכים מולקולאריים וכימיים, וגם בפיתוח כלים שימושיים ולכן בחרתי להמשיך לפוסט-דוקטורט בכימיה של חומרים ובננוטכנולוגיה.

מחקר הבתר-דוקטורט

עבדתי כארבע שנים במעבדה של פרופ׳ ריין אוליין ב- Advanced Science Research Center  באוניברסיטת העיר ניו יורק, במהלכן התמקדתי בפיגמנט מלנין. המלנין הוא חומר שנמצא בעור אנושי ובכל יצור חי אחר ויש לו תכונות שימושיות רבות (אופטיות וחשמליות) כשהחשובה בהן היא יכולת ההגנה מקרינת UV. הבעיה היא שלא ניתן לייצר מלנין בצורה סינתטית במעבדה. בכדי לענות על הצורך הזה, פיתחתי טכנולוגיה לייצור חומרים עם תכונות דומות למלנין תוך שימוש באבני בניין ביולוגיות.

המעבדה החדשה שלי

בדומה למלנין, קיימים חומרים ביולוגיים שימושיים נוספים שלא ניתן לייצר בצורה סינתטית. במעבדה החדשה שלי בבית הספר לביולוגיה מולקולארית של התא ולביוטכנולוגיה אני מתכוונת לתכנן ולפתח ביו-חומרים שימושיים לאחסון ולהובלה של חלבונים ואנזימים, תוך שימוש בכלים כימיים, וכמובן לחקור ולהבין כיצד החומרים בנויים ברמה המולקולארית.  

דרכים ליצירת קשר

ayalalampel@tauex.tau.ac.il
בנייו גרין, חדר 139

בתמונה, שצולמה באמצעות מיקרוסקופ אלקטרונים וסורק SEM, רואים ננו-חלקיקים העשויים מפפטידים (רצפים קצרים של חומצות אמינו) שיכולים להוביל או להיקשר למולקולות שונות (בקישור קוולנטי או שלא-קוולנטי).