המסלול לנוירוביולוגיה
המסלול לניורוביולוגיה משלב בין נוירוביולוגיה ומדעי המוח ההתנהגותיים. במסלול מגוון רחב של אפשרויות מחקר מן הרמה המולקולרית, התאית, זוחלים, מכרסמים ועד חקר המוח האנושי כולו. המסלול לתואר השני מספק כלי מחקר שמכסים את כל הקשת הביולוגית: שיטות מולקולריות ותאיות, גנטיקה, התנהגות בעלי חיים, מיקרוסקופיה, היסטולוגיה, דימות מוחית, אלקטרופיזיולוגיה והקשר בין תפקוד המוח להתנהגות.
נוירוביולוגיה
חקר מדעי המוח הוא בין תחומי מטבעו. לצד המאמץ המתמשך להבנת המוח ודרכי פעילותו, לחקר מדעי המוח השפעה עצומה על הטכנולוגיה ועל התעשייה כמו גם על חיי היומיום שלנו. הצורך כיום להבין את המנגנונים שמאחורי התנהגות המוח גדול מתמיד בכדי לשפוך אור והשראה לפתרונות הנדסיים.
מאה וחמישים שנות המחקר המודרני במדעי המוח הובילו לתגליות רבות ולצבירת ידע רב, ועדיין איננו יודעים מספיק ונדרשים להמשיך לחקור. ההבנה של מנגנונים ומחלות נוירודגנרטיביים, הקשרים בין הפיזיולוגיה של המוח להתנהגות ולחקר שלהם באמצעות שיטות אמפיריות – כל אלו הם רק חלק מתשבץ מדעי המוח שבו תחומי הנוירוביולוגיה ומדעי המוח ההתנהגותיים ממלאים תפקידים מרכזיים.
המסלול משמש נקודת מוצא מצוינת לתלמידים שמבקשים להתמקד בחקר המוח. הוא מאפשר מחקר עדכני וחדשני במעבדות מחקר מהמובילות בעולם בתחומים אלו ובכל תחומי מדעי החיים, ובהם בית הספר לנוירוביולוגיה, ביוכימיה וביופיסיקה וכן במעבדות נבחרות נוספות בבית הספר למדעי הפסיכולוגיה. בסיום הלימודים מוענקת תעודת מוסמך במדעי החיים במסלול לנוירוביולוגיה ובמדעי המוח ההתנהגותיים.
ייחודו של המסלול
לסטודנטים במסלול לנוירוביולוגיה ולמדעי המוח ההתנהגותיים מוצעים קורסים מתקדמים רבים המכסים את כל ההיבטים של חקר מדעי המוח למן הרמה המולקולרית והתאית ועד לחקר המוח כולו.
תלמידינו מתמחים בשיטות הכוללות ביולוגיה תאית ומולקולרית, ביוכימיה, היסטולוגיה, נוירו-אימונולוגיה, מיקרוסקופיה, אלקטרופיזיולוגיה, דימות מוחית (MRI),התנהגות בעלי חיים, התנהגות אנושית, ובמודלים של מחלות מוח בבעלי חיים ובבני אדם.
דבר ראש המסלול
למדעי המוח השפעה כמעט על כל תחומי חיינו. חקר המוח מתבצע ברמות שונות החל מחלבונים בתוך התאים ועד למחקר המוח כולו כמערכת שלמה. במשך שנים התמקדה הנוירוביולוגיה בחקר המנגנונים שמאחורי מחלות נוירודגנרטיביות הרסניות כמו מחלת האלצהיימר ומחלת הפרקינסון בניסיון לפתור מחלות אלו. בשני העשורים האחרון התגבשה ההבנה שההתקדמות במאבק במחלות אלו מחייבת גם הבנה טובה יותר של תפקוד המוח הבסיסי המשפיע על התנהגות בעלי חיים ובני האדם.
אנחנו נדרשים כל הזמן לאתגר את עצמנו ולחשוב האם אכן חלקי המוח השונים כפי שהצביעו מחקרים מסוימים הם אכן נכונים: אנו חייבים להטיל ספק כל הזמן. לדוגמה, במשך שנים יצאנו מנקודת הנחה שהחומר הלבן במוח – הכולל את הסיבים העצביים שמעבירים מידע בתוך המוח, אל הגוף וממנו – מתקבע ומתייצב בשש שנות חיינו הראשונות. ולמרות זאת, באמצעות טכנולוגיות הדמיה חדשניות הוכח שקשרי מוח נרחבים דינמיים ומשתנים תכופות גם במוח בוגר, מה שמעיד על זה שהם משחקים תפקיד מרכזי בפיזיולוגיה של המוח הבוגר. דוגמה נוספת היא שבמשך שנים סברנו על סמך מחקרי אלקטרופיזיולוגיה שאזור מסוים במוח אחראי על קבלת החלטות אבל עם התפתחות הטכנולוגיה מחקרים פורצי דרך גילו שייתכן שזו הייתה תופעת לוואי ושבעצם אזור קבלת ההחלטות והתהליך כולו אינם מבוססים על פעילות באזור זה.
|
